הגיע הזמן להזין

פעם פחדתי מהפין.

הוא היה יכול לעורר בי תחושות של גועל ובהלה. לעתים ממש היתה עולה בי תחושת איום מפני הפין של בני הזוג שלי שלוותה גם בתנועת רתיעה בגוף. אם הייתי מתכחשת לפחד או לא מודעת אליו, עדיין, הרבה פעמים הוא היה שם. וגועל ודחיה ממשהו הם הרבה פעמים בכלל תוצר של פחד ובהלה.

זה היה המצב, עד שלפני כמה שנים, באחד מסמינרי המיניות בהם השתתפתי, עשיתי בתוכי שלום עם הפין הגברי. כשחזרנו מאותו סמינר, החלטתי–אני רוצה לפגוש את הפין של בן הזוג שלי ממקום אחר. אני רוצה לראות אותו באמת. אני רוצה לעשות את זה עבורי–לרפא עוד קצת את התחושות הכואבות שעלו בי מול האיבר הזה. וגם עבור הפרטנר שלי, שהגוף שלו בוודאי ספג את הדחיה שחשתי ודחיות שפגש אולי בעבר. ידעתי שתהליך כזה יכול להוות ריפוי לא רק בתוכי ובינינו, אלא בכלל, בתפיסת התודעה הזכרית הקולקטיבית את הפין.

ואכן, המפגש השונה הזה שביקשתי מעצמי לא איחר לבוא. באותה פעם חוויתי חוויה עוצמתית ומקרבת, משהו שלא קרה לי קודם מול איבר המין הזכרי. פגשתי אותו באמת. פגשתי את הפגיעות שיש בו, חוויתי את הבושה של המין הזכרי באיבר המין שלהם. קלטתי את התפיסות, הרעיונות, הציפיות וכובד המשקל שגברים למדו מגיל אפס לשים על הפין שלהם. באתי עם לב פתוח, והבאתי לכל אלה חמלה, אהבה ורכות. פתאום גם הפחד מהכוחניות של הפין, הרתיעה מהאלימות והפולשנות שלמדתי שיש בו, התחלפו בתחושות של עוצמה, קבלה והתרגשות. לפתע ראיתי בו משהו מלא יופי במקום להרגיש מולו גועל. חשתי השתאות מפלא הבריאה שהוא. הזין שהאמנתי שרק מחפש "לזיין", התחלף באיבר מופלא שבא להזין אותי באהבה ובעונג, להזריע בי חיות וחיים (ולא בהכרח בצורת ילדים), להעניק לי, להעלות את אנרגיית החיים שלי. העוצמה שלו לא היתה עוד מפחידה וכוחנית עבורי, היא הפכה יפה, נוכחת ומעצימה.

לחלקכם המילים האלה עשויות להישמע מופרזות, אולי גם לעורר בכם קולות ציניים. כל זה מאוד מובן, זו הסתכלות אחרת על איבר מין ממה שהורגלנו. ובכל זאת, אני מזמינה אתכןם להיפתח רגע למפגש חדש עם הפין, גברים ונשים גם יחד.

רוב הגברים גדלים עם הרבה רעיונות על הפין שלהם. באופן כללי המיניות שלנו מקושרת, למרבה הצער, לעולם המלחמה וההרס, ובפרט הפין. אפשר לראות את זה בקלות אפילו בשפה שבה אנחנו משתמשים: זין זה כלי נשק, ואגינה (נרתיק) היא נדן של חרב. המילה חדירה כמובן לקוחה גם היא מעולם הלחימה והכיבוש. כך מגיל אפס, גבר לומד על איבר מינו שהוא אמור להיות תמיד זקור, נוקשה, מוכן תמיד ללחימה (לחדירה). כשהוא בא אל מעשה האהבה, הוא בעצם בא לכבוש עוד איזו חלקה טובה, או לפחות עוד פות רטובה.

כל זה השפיע ישירות על התפיסות שקובעות מה גברי ומה לא – בסקס גבר הוא המוביל (הכובש), הוא תמיד אמור לרצות סקס, הוא נדרש לייצר קצב מהיר, להגביר ולהגמיר את האישה, הפין צריך להיות גדול וחזק, אסור לו להיות רפוי. רפוי זה לא ראוי.

ואלה הם בדיוק הדברים שמובילים לחרדת ביצוע. כל כך הרבה גברים חווים חרדה מול ההכרח שהפין יעמוד בכל שלב בסקס. וכשהוא לא – זה מיד מעלה בושה ומבוכה וניסיון מאומץ להביא אותו לזקפה. כמובן שזה רק מרחיק את הזקפה. פגשתי גברים מתוסכלים מכך שהם יכולים לשלוט בכל מיני איברים בגוף שלהם, להזיז את היד שלהם כשירצו, את הרגל, אבל באיבר מינם הם לא יכולים לשלוט–הם לא יכולים לגרום לו להזדקף מתי שהם רוצים, וזה מייצר אצלם תחושת חוסר אונים ואין אונות.

גם נשים רבות, כמוני, הושפעו מהתפיסות ומהרעיונות שיש על הפין. הפחד שהיה לי מאיבר המין הזכרי נולד מנרטיב שסיפר לי שהאיבר הזה בא להרע לי. צריך להיזהר ממנו, הוא גדול ומפחיד, נורא ופולשני. גם אני למדתי שהוא אמור להראות בצורה מסויימת. גם אני הטמעתי שהוא תמיד צריך להיות זקוף, כי אנרגיה מינית של גבר נמדדת בזקפה שלו וכשהוא לא עומד, זה אומר כל מיני דברים על הגבר שאיתי. למשל שהוא לא נמשך אלי מספיק, או שאין בו מספיק אנרגיה מינית. הפין הפך מדד למידת האנרגיה המינית של הגבר, לכמה הגבר נחשב מיני ולכמה אני, כאישה, נחשקת. התפיסה הזאת שגויה לחלוטין. גברים יכולים לחוות עוררות מינית בגופם מבלי שזה יוביל לזקפה, גבר יכול להרגיש אנרגיה מינית באגן והפין שלו עדיין יהיה רפוי.

זה פשוט בלתי נתפס כמה סיפורים הושלכו על איבר הגוף הזה.

אם לא די בכל אגדות העם האלה, ישנם פצעים תודעתיים נשיים קולקטיביים מול העולם הגברי, ובנוסף, פצעים אישיים של כל אישה ואישה מחוויות עבר עם גברים, שגם הם הושלכו על איבר המין הזכרי. בשלב מסוים, נוצרה זהות בין הפין ובין הכאב שחוויתי מול העולם הגברי.

היום, כשאני פוגשת באיבר מין זכרי אני באה אליו ממקום אחר. נקיה מכל הכאב והפחד שהיו בי. אני חווה מולו תחושות של חיבור, התרגשות, התעוררות ואהבה. לאור כל מה שלמדתי, יש בי חמלה לפין מתוך ידיעה של כל מה שהוא נושא איתו. כשאני שרויה עם גבר במעשה אהבה, אני משוחררת מהרעיון שאמורה להיות לו זקפה ואני בוחרת לפגוש בו כמו שהוא, זקוף או רפוי.

את התהליך המחבר והמרפא שעברתי, כל אישה (או ביחסים חד מיניים – גבר), יכולים לעשות מול הפין של הפרטנר שלהם.

התהליך הזה מוצע עבורך ועבור בן זוגך רק אם את מוצאת שהוא מיטיב עבור שניכם. אם יש שם טראומה כלשהי שצפה לך/לו במפגש כזה עם הפין, אני ממליצה לעצור ולשקול תחילה טיפול בריפוי הטראומה.

הזמיני את בן זוגך לשכב, לנשום ולהרפות. אמרי לו שיש מקום לכל קול שרוצה להגיע מצידו, לכל תחושה, רגש, בכי, צחוק, הכל. הזכירי לו שאת נוכחת איתו בכל מה שירצה לעלות. התיישבי מול איבר מינו, קחי כמה נשימות עמוקות. הביעי כוונה עמוקה לייצר בתוכך שלום, חיבור, קרבה וקשר עם הפין שלו. הזכירי לעצמך שהפין לא אמור להיות דבר כרגע–גם אם ניגשת אליו במהלך מעשה אהבה שלכם, הוא לא אמור להיות עומד או רפוי. כל מה שהוא כרגע זה מה שהוא אמור להיות, קחי עוד כמה נשימות ונוחי בתוכך מול איך שהוא. הזכירי לעצמך שאיך שהוא נראה כרגע לא אומר בהכרח דבר על האנרגיה המינית שיש בבן זוגך או על המשיכה שלו אלייך. בדקי עם עצמך האם את יכולה להניח את התפיסות הישנות האלה בצד, ולאפשר לך לפגוש את הפין שלו ממקום נקי.

אט אט, התחילי לגעת בפין ובאשכים לפי התחושה שלך בכל רגע. הקשיבי לגוף שלך, לידיים, מה הן רוצות לעשות. תוכלי להחזיק בפין בין שתי ידייך, לחפון בעדינות, לרגעים ארוכים רק לתת לו לנוח ולדמיין שהן מזרימות אליו הרבה אהבה. התבונני בו בסקרנות, גלי אותו, את כל חלקיו. בהמשך תוכלי ללטף, לגעת חזק יותר, חלש יותר, הקשיבי לפין וסמכי על עצמך ועל מה שהידיים שלך מבקשות לעשות.

הביטי בבן זוגך תוך כדי וראי איך הוא מגיב למגע, מה קורה בו ומה מתעורר בו. זכרי לקחת נשימות עמוקות לאורך כל התהליך, להרפות. אולי יעלו מילים של אהבה וריפוי לפין, אולי תרצי לומר לו–אני מצטערת על מה שעברת. אני רואה אותך. אתה כל כך יפה (ממקום של אותנטיות, אם זה מה שאת באמת חווה). אולי תרצי לשדר לו–אתה לא אמור להיות דבר. אתה נפלא כמו שאתה. ותהיי עדה לרגש שמתעורר בבן זוגך תוך כדי.

לאורך הזמן הזה, היי כמובן גם בתשומת לב לעצמך. אם עולה בך רגש, קושי או כאב, תוכלי לעצור ולשתף את הפרטנר מה קורה אצלך. אל תמשיכי אם עולה בך התנגדות או רגש לא נעים, זה לא באמת יתמוך בך ובו ורק ייצור מרחק ביניכם.

אחרי זמן מה של נוכחות בחמלה ואהבה, הפין עשוי להתעורר. יכול להיות שתפגשי שם בעוצמה שלו, היי עדה לתחושות העוצמה והרשי לעצמך להתחבר אליהן, לנשום אותן אלייך. אולי תתעורר בך התרגשות מזה. תוכלי גם את זה לתקשר איתו–העוצמה שלך מרגשת ונהדרת (לעומת מה שגברים למדו שהעוצמה שלהם מושווית לכוחניות אלימה); העוצמה שלך מעוררת בי השתאות והתרגשות, וכן הלאה. את הרצון של הפין להיות עטוף בך, להיות בתוכך, אולי תוכלי עכשיו לראות לא כרצון לחדור ולפלוש אלייך, כי אם להזין אותך באהבה שלו.

אם הוא מזדקף תוכלי להמשיך לענג אותו או שתוכלי גם רק להמשיך להיות נוכחת איתו, מה שירגיש לך הכי מדויק. זקפה לא בהכרח אומרת שצריך להעניק עינוג מיני עכשיו.

בסיום מפגש כזה תוכלו לשבת זה מול זו ולשתף מה כל אחד מכם חווה. בסוף תהליך כזה הגבר לרוב מרגיש מאוד נראה ואהוב. משא כבד הוסר ממנו. ואת עשויה להרגיש שכל המערכת שלך מתרככת מול איבר מינו, שליבך נפתח אליו. הפעם הזאת, לא רק עשית עם האיבר הזה אהבה, אלא אהבת אותו באמת.