המחאה שהתאדתה

מעקב לכתבה: מחאה בגיבוש
~~
לאן נעלמו האקטיביסטים הנמרצים והלוחמים הנחושים כנגד יוקר הדיור והמחיה בשבועות האחרונים? הרי רק לפני כחודשיים הם פרצו לתודעה ולתקשורת בקול תרועה רמה וגרמו לנו להאמין כי נראה ונשמע אותם הרבה מאוד זמן. נדמה שבתוך שבועות ספורים הם התאדו כלא היו עם והתפוגגו כליל.

בקיץ 2022, מתחרים על תשומת הלב – הטמפרטורות ואחוזי הלחות, המלחמות העונתיות עם הפלסטינים, והמלחמה הפרטית על בית קטן שאפשר להניח בו את הראש במחיר שפוי. בחרנו לחזור אל גיל סהר, ממקימי המחאה, ולבדוק מה קרה לכל ההצהרות וההבטחות.

"אנחנו בהפוגה", מודה גיל, "היו בשבועיים האחרונים שלוש הפגנות, אבל הן לא משהו ששווה לכתוב עליו". הוא מתאר בצניעות את ההפגנה בירושלים אליה הגיעו כעשרה מפגינים לחסום כבישים ליד הכנסת. "וכן, אנחנו עושים חישוב מסלול מחדש. התגובות הקשות של אנשים הן של ייאוש, לא מאמינים שדברים ישתנו. אנשים עובדים, אין ממשלה קבועה וקשה להם למצוא סיבה טובה לצאת החוצה."

סהר מציין כי "עם ישראל הוא עם הקיטורים" והוא מתקשה להסתיר את אכזבתו האישית. בסוף השבוע הצטרפו למתחם האם בפרדס חנה עוד שלושה אוהלים, כרגע מאיישים את המתחם 20 אוהלים, "מי שנמצא, הוא שם בשביל להישאר" הוא אומר. כרגע הם מנסים להביא עוד אוהל של משפחה מאשקלון שפונתה על ידי העירייה, אבל ברור להם שזה לא ישנה את התמונה הגדולה. הם עדיין לא הרימו ידיים לגמרי ומנסים להמשיך לעבוד על כמה תוכניות משפטיות שהם מבקשים לא לחשוף כרגע כדי שהפרסום לא יחבל בהצלחתן. "היינו אמורים לצאת בקמפיין רחב שכלל הפגנות ומיצגים, אבל בגלל המבצע בעזה זה נכנס להשהיה. תלינו בקמפיין הזה הרבה תקווה. עכשיו אנחנו בדעיכה"ֿ, הוא מודה ומביע תקווה שיצליחו בכל זאת, איכשהו, להמשיך ולהפיח רוח חיים במחאה.

מחאת הדיור גרסת 2022 נולדה בחודש יוני האחרון. הדיבורים היו על כך שלהמוני משפחות ואנשים לא נותרה ברירה. כשמחירי הדיור קפצו בלי פרופורציה לשם דבר אחר, אנשים יצאו שוב לרחובות למחות, ולגור באוהלים. הבשורה טסה מעיר לעיר, המאהלים נפתחו בקצב מהיר, והיתה תחושה שהנה, מחאת הדיור חוזרת ואולי אפילו יותר בגדול.

להבדיל ממחאת 2011 שהתמקמה בלב תל אביב, הפעם הבשורה יצאה מפרדס חנה ששלחה שלוחות לתל אביב, לחולון, לבאר שבע, ראש העין, כפר סבא, רחובות ופתח תקווה. אבל באותה מהירות בה הוקמו האוהלים, הם גם קופלו. העיריות יצאו נגד המפגינים, והאוהלים פונו. המאהלים הראשונים פונו על ידי פקחים נמרצים בעלי פנקס קנסות מאיים, הבאים אחריהם כבר התקפלו מעצמם כשהפנימו את המצב וגם את הטמפרטורות באוהלים נטולי המזגנים. המארגנים הבטיחו אז שזה רק שינוי חיצוני, הם הסבירו כי המחאה פשוט שינתה צורה והיא תימשך ביתר שאת. הם ישבו על המדוכה וחיברו יחד את "תוכנית 10 הצעדים" לבלימת יוקר המחיה ומציאת פתרונות לבעיית הדיור. אבל גם התוכנית הזאת נשארה על הנייר והתאדתה ככל הנראה עם חום יולי אוגוסט.