כה אמר קֹהלת

השבוע נערכה הפגנת הענק בהבימה. עשרות אלפי אנשים יצאו לרחובות למחות נגד האיום על הדמוקרטיה שנובע מהרפורמה המשפטית של נתניהו ולוין. אבל מרבית האזרחים אינם מודעים לכך שהאיום האמיתי מגיע בעצם יותר מכמה אנשים אלמוניים שעומדים מאחורי התוכנית, מאשר מהתוכנית עצמה. מופתעים? תכף תהיו מופתעים הרבה יותר.  הנה כמה שמות לדוגמה: משה קופל. מאיר רובין. אביעד בקשי. מיכאל שראל. שמעתם פעם על האנשים האלה? אומר לכם משהו? האם הייתם מסכימים שאנשים שאינכם מכירים ושלא בחרתם בהם מעולם לשום תפקיד יקבעו את החוקים במדינת ישראל ויחליטו על המדיניות בנושאים הרגישים והנפיצים ביותר בחברה הישראלית? 

ברוכים הבאים למדינת ישראל, והכירו את פורום קהלת, אחד ממכוני המחקר הפוליטיים המשפיעים ביותר במדינת ישראל. אז קודם כל, הרפורמה המשפטית של יריב לוין נוסחה בהשראת ובהשפעת פורום קהלת. מדובר בצבא של ממש. לא פחות מ-140 עורכי דין, לוביסטים, אנליסטים ואנשי תוכן ששמו לעצמם מטרה לשנות את פני מדינת ישראל ולהפוך אותה לשמרנית יותר, דתית יותר וימנית יותר. הם אורחי קבע בכנסת, עושים לובינג לרעיונות שלהם, משפיעים על דיוני ועדות שרים וועדות הכנסת השונות, מנסחים עבור שרי הימין את החוקים, ומפיצים ברשתות החברתיות את האידיאולוגיה שלהם באופן ממומן.

ומה קורה כשהממשלה מתחלפת? ובכן, האנשים האלה לא מתחלפים, הם פשוט מעבירים את התמיכה שלהם לשרי ימין אחרים, חדשים. זהו הדיפ סטייט הישראלי – רשת אנשי ממשל שפועלים בצללים ומשפיעים באופן ניכר ומהותי על מקבלי ההחלטות. כך האג'נדה מקודמת ללא תלות בממשלה מכהנת ספציפית.

דוגמה מכוננת להשפעת פורום קהלת על החקיקה בארץ היא חוק יסוד: הלאום, שנחקק ב-2018. החוק המקורי נוסח על ידי  חברי הכנסת זאב אלקין ואבי דיכטר, וגרסה מרוככת שלו קודמה על ידי יריב לוין ואיילת שקד. בהמשך, ועדת שרים בראשות ח"כ אמיר אוחנה הביאה את החוק לקריאה ראשונה, ובסופו של דבר, לאחר פשרה לגבי סעיף הקמת ישובים בעלי דת אחת שנטען כי הינו מעודד גזענות ואפלייה, אושר החוק. מה שמרבית האנשים אינם יודעים הוא שפורום קהלת ניצח על החגיגה. ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית של פורום קהלת ופרופ' גדעון ספיר, הפעילו לובי נחוש מול כל הח"כים המובילים את החוק, סייעו בניסוחו וקידמו אותו מאחורי הקלעים.   

ימים ספורים לאחר השבעת הממשלה הנוכחית, ואחרי מינויו   של יריב לוין לשר המשפטים, כינס האחרון מסיבת עיתונאים ובה שיטח את עקרונות הרפורמה. עיקרי הדברים: פסקת התגברות שברוב של 61 ח"כים ניתן להתגבר על פסיקת בג"צ, שינוי הליך בחירת השופטים כך שהכל יקרה באופן יותר פוליטי, שינוי תפקיד היועמ"ש למשרת אמון, וביטול "עילת הסבירות" שבאמצעותה בג"צ בוחן את חוקיות החוקים המחוקקים בכנסת. העקרונות הללו זהים ממש אחד לאחד ליוזמות של פורום קהלת בנושא, המפורסמות באתר האינטרנט שלהם ומקודמות במימון ברשתות בשנה האחרונה. נראה שיריב לוין הגיע לתפקידו עם "חוק מוכן", שככל הנראה בושל ונוסח עבורו על ידי פורום קהלת וד"ר בקשי. 

אבל לא רק בגזרת המשפטים יש לפורום קהלת השפעה רבה. מיכאל שראל עומד בראש פורום קהלת לכלכלה, והוא מקורב מאוד לשר האוצר הנכנס בצלאל סמוטריץ', ומשמש סוג של  מנטור כלכלי עבורו. בממשלה הקודמת ראש הממשלה נפתלי בנט בחן את מועמדותו כיו"ר המועצה הישראלית לכלכלה, שהוא הפורום המייעץ לראש הממשלה. בסופו של דבר לא התמנה אף אחד לתפקיד שנותר יתום עד היום. שראל תומך בגישה ליברטריאנית ימנית (חופשנית) בכלכלה, כלומר הפחתת המעורבות של הממשלה בפעילות המגזר העסקי והפחתת רגולציה. הפורום קידם לדוגמה את הפרטת הרשות למקרקעי ישראל. ואולם נשמעו טענות שעקב המבנה הריכוזי של המשק שנשלט בידי מספר מצומצם של בעלי הון וכסף רב שמגיע ממיליארדרים בחו"ל, למעשה ההפרטה מעבירה את הבעלות על ישראל לידי תאגידים. 

הפורום תומך בביטול מדיניות הרווחה לחלוטין, הסרת מענקים לשכבות החלשות, והחלת שוק חופשי כפי שהם מגדירים אותו. שוק חופשי הוא כמובן מונח יסוד בקפיטליזם שנתמך בחוגי הימין. השוק החופשי של פורום קהלת עשוי להיות מצוין לבעלי ההון בעוד שהנטל נופל על כלל הציבור ופוגע בשכבות המוחלשות.

פורום קהלת נוסד בשנת 2012 על ידי משה קופל, פרופ' למדעי המחשב מאוניברסיטת בר-אילן, שבא ממשפחה הקשורה לחסידות גור. קופל יליד ניו יורק, כבר בגיל 23 קיבל תואר דוקטור למתמטיקה, עלה לישראל ב-1980. קופל חיבר שני ספרים על מחקר התלמוד וב-2003 הוא השתתף בדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט בניסיון להסדיר את סוגיות הדת והמדינה. עו"ד מאיר רובין משמש מנכ"ל פורום קהלת מאז הקמתו. ב-2007 התנדב בלשכת ח"כ זאב אלקין בניסוח הצעות חוק בנושא מפוני גוש קטיף בו גדל, בהמשך היה ממונה על החקיקה של סיעת הליכוד. גם זכורות הופעות שלו בתקשורת לצד חברי כנסת מכהנים בהם הוא ממש נוזף בהם על חוסר הבקיאות שלהם בחומר (לעומתו) או על כך שכשלו כשקידמו אידיאולוגיות מתחרות.

פורום קהלת הוא מצוותי החשיבה הגדולים בישראל. הוא מונה כאמור כ-140 אנשי מקצוע. את המימון לפעילות חשף עיתון דה-מרקר מקבוצת "הארץ". על פי המאמר, מדובר במימון זר של מיליארדרים יהודים אמריקנים שמרנים וליברטריאנים. כבר ב-2020 עיתון דה-מרקר דירג את רוג'ר הרטוג ואת מאיר רובין ביחד במקום ה-31 ברשימת המשפיענים. הרטוג עומד בראש קרן תקווה, ארגון יהודי ימני שמטרתו בישראל קידום יהדות שמרנית. מ-2017 עומד בראש הקרן בישראל עמיעד כהן, והיא מממנת בישראל בנוסף לפורום קהלת גם את מרכז שלם, צו פיוס, ועיתון "השילוח" שבו מפרסמים עמיעד כהן ואנשיו את משנתם במגוון נושאים. 

ב-2018 פרש הרטוג את האסטרטגיה שלו בפני קהל תומך הקרן. הוא תיאר כיצד השקיע את מאמציו לקדם רשת של מנהיגים שמרנים בישראל בפוליטיקה, בתקשורת ובחוגים שונים. הרטוג פרש את חסותו על שרת המשפטים והפנים לשעבר איילת שקד, ופורום קהלת עצמו היה מקורב מאוד לאנשי סיעת ימינה, כולל נפתלי בנט ושמחה רוטמן שעומד היום בראש ועדת החוקה. בממשלה הקודמת יחסיהם של גדעון סער ואיילת שקד התדרדרו והוא צמצם את כוחה בוועדה למינוי שופטים, כמו-כן הוא סירב לשקול את מינויו של ד"ר בקשי לתפקיד היועמ"ש, עקב קירבתו היתרה לשקד.

מממנים נוספים של הפורום, כפי שנחשף בדה-מרקר לאחר שחקרו את רשת הקשרים הענפה שלהם, הם המיליארדרים היהודים ג'פרי יאס וארתור דנצ'יק, בעלי קרן ההשקעות SIG, שבין היתר השקיעו בטיק טוק. שוויו של יאס עומד על כ-18 מיליארד דולר, והוא משקיע ביוזמות שונות של המפלגה הרפובליקנית, מועמדיה בבחירות, ותומך גם בעמותות ליברטריניות שונות. יאס הוא חבר דירקטוריון ב-CATO Institute של צ'ארלס קוך, האיש ה-14 בעושרו בעולם, מוסד שהינו אחד מצוותי החשיבה הגדולים בארצות הברית שמקדם מדיניות ליברטריאנית שמרנית. החברים האלה דוגלים בהפחתת המעורבות של הממשלה בחיי הפרט בארה"ב, בכל אספקט של החיים, ובביטול כל אלמנט של רווחה במשטר. נראה שהשפעתם על הפילוסופיה הכלכלית של פורום קהלת משמעותית. 

לאורך השנים התקשר פורום קהלת עם פוליטיקאים רבים מהימין. בימינה הם היו מקושרים לבנט, שקד ורוטמן. הם חיברו בין אביר קארה ונפתלי בנט, ובסופו של דבר קארה אכן היה שר במשרד ראש הממשלה. הם היו מקורבים לאמיר אוחנה, לגדעון סער ולניר ברקת. דווח שפורום קהלת מימן כנס של ברקת כשהאחרון שקל לרוץ כנגד נתניהו. ולאחרונה כאמור הם חברו לבצלאל סמוטריץ'. הם משתתפים פעילים בפעילות הכנסת ונוכחים בדיוני ועדות המעניינות אותם. הדומיננטיות שלהם ידועה ומוכרת במסדרונות הכנסת. הם דואגים למפות לפענח ולהבין כל העת את מוקדי הכוח הפוליטיים – גם כאשר אלה מתחלפים בדמויות חדשות – וכך הם מבטיחים את המשך השפעתם.

ויש גם את הקורונה. כשנפתלי בנט פוטר על ידי נתניהו מתפקיד שר הביטחון, הקים האחרון את קבינט הקורונה האזרחי, צוות חשיבה אלטרנטיבי שסייע לו בכתיבת ספרו "איך מנצחים מגפה". מאיר רובין ומיכאל שראל מונו לקבינט, ביחד עם פרופ' יניר בר-ים. בר-ים נחשב למומחה בבניית מודלים והוא מייעץ בדרגים הבכירים ביותר בארצות הברית. בר-ים הוא תומך נלהב של מדיניות אפס-הדבקה, שמשמעותה גזרות קיצוניות על הציבור במטרה למגר את הנגיף, כפי שהופעלו באוסטרליה, ניו-זילנד וסין. זאת פילוסופיה שכידוע נכשלה בכל העולם והביאה למשטרים קיצוניים בתקופת הקורונה, אבל מאיר רובין תמך בה לכל אורך הדרך, אולי בהשראת בר-ים. 

משונה שתנועה שדוגלת בערכים ליברטריאניים, ושמזדהה יותר עם המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית, התגלתה ככזו  אדוקה באמצעים הקיצוניים שהמדינה צריכה להפעיל כדי להתמודד עם משבר כדוגמת הקורונה. הם דוגלים בכך שהמדינה צריכה להפחית התערבות בכלכלה ובמשק, בית המשפט צריך להפחית התערבות בפיקוח על הממשלה והכנסת, אבל בה בעת המדינה צריכה להפעיל סמכויות דרקוניות כלפי האזרחים בשעת משבר? מה שמעלה את התהייה שמא כל המטרה היא לסייע לאותם בעלי הון אמריקניים להשתלט על נכסי המדינה בתמורה לנזיד עדשים, בעוד נטל הכלכלה והגזירות החדשות לבקרים מוטל על האזרחים.

פורום קהלת מניע את הגלגלים מאחורי המלחמה האזרחית-פוליטית שאנחנו עדים לה כעת. אנחנו רואים את שר המשפטים מופיע ומודיע מהי התוכנית שלו. אנחנו רואים עשרות אלפי מפגינים בכיכר רבין עומדים בגשם עם מטריות ומביעים את מחאתם נגד המהפכה שהוא מתכנן. אבל כמו תמיד, אף פעם איננו רואים את התמונה הגדולה המלאה: איננו רואים את אנשי הצללים, את כל מערך הדיפ-סטייט שמניעים את המכונה הזאת מאחורי הקלעים. איננו רואים את מיליוני הדולרים שמועברים אליהם לצורך פעילותם. אנשים עלומים שבפועל, מעצבים את ההכרעות שקובעות את גורלנו. חשוב שנדע ונזכור שאנחנו מעולם לא בחרנו בהם, שכסף זר מממן אותם בשל שיקולים זרים, שהם כותבים מחדש את כללי המשחק של מדינת ישראל, ורובנו כלל לא מודעים לקיומם.  זאת הסכנה האמיתית לדמוקרטיה