כל יום מת ספורטאי

בסוף חודש מרץ דיווחנו כאן על 500 מקרי מוות פתאומיים שהתרחשו בקרב ספורטאים בסמוך לקבלת החיסון. הדיווח התבסס על דו"ח אינטרנטי מקיף שמלקט דיווחים חדשותיים מכל רחבי העולם על אירועים בריאותיים חריגים בקרב ספורטאים לאחר החיסון. הדוח פורסם באתר goodsciencing. בחמשת החודשים שחלפו מאז הפרסום האחרון שלנו התווספו לדו"ח 339 ספורטאים שמתו בפתאומיות. בסך הכל מתחילת מבצע החיסונים מתו 839 ספורטאים בנסיבות חריגות. לשם השוואה, על-פי הוועדה האולימפית הבינלאומית, עד תחילת מבצע החיסונים הממוצע השנתי עמד על 29 אתלטים שמתים בפתאומיות ברחבי העולם מדי שנה, כלומר, מדובר בעלייה של 1300%.

המקרים הכי חמורים הסתיימו במותם של הספורטאים. אבל התרחשו גם הרבה מקרים של פגיעות, מחלות ותופעות שניטרלו ספורטאים מקצוענים והוציאו אותם מכלל פעולה.

למרות ההשתקה חסרת התקדים ששררה בכל כלי התקשורת המרכזיים, ובשונה מהפרסומים הרשמיים על בטיחות מושלמת של החיסון, היום כבר ברור שתופעות לוואי קשות של הזריקה הניסיונית אינן דבר נדיר. בישראל הצטברו עדויות על אלפי תופעות לוואי שאנשים חוו, ופורסמו בין היתר ב"פרוייקט העדויות" של לימור פרירא, עליהן דיווחנו כאן בחודש שעבר.

לשם השוואה, על-פי הוועדה האולימפית הבינלאומית, עד תחילת מבצע החיסונים הממוצע השנתי עמד על 29 אתלטים שמתים בפתאומיות ברחבי העולם מדי שנה, כלומר, מדובר בעלייה של 1300%.

כשמדובר בספורטאים מקצוענים, תופעות לוואי אלה גורמות לא פעם להשבתה של האתלט מפעילות כמו גם לתסכול רב של אוהדים ומעריצים, עובדה שלא מפריעה למנהלי הליגה לחייב את השחקנים להתחסן על מנת להשתתף במשחקים.

דוגמה אחת מני רבות למקרה כזה ניתן למצוא בסיפור של שחקן ה-NBA ברנדון גודווין. גודווין, שחקן לשעבר באטלנטה הוקס, סיפר בסרטון אישי ביוטיוב שבו ענה לשאלות של אוהדים מדוע הפסיק לשחק בהוקס. בסרטון הסביר גודווין כי לאחר החיסון הוא החל לחוש כאבי גב ועייפות. "הייתי עייף בטירוף במהלך המשחקים. לדוגמה שיחקנו נגד פילדפיה ואני הייתי כל כך עייף שהרגשתי שאני לא יכול לרוץ הלוך ושוב במגרש. אחר כך הלכנו הביתה והגב שלי התחיל לכאוב באופן שלא הכרתי. הבנתי שאני חייב ללכת לרופא, והתגלה שיש לי קרישי דם". כל זה קרה לו בפרק זמן של חודש מהחיסון, עד אז לדבריו היה בריא לחלוטין. "אנשים מנסים להגיד לך 'לא זה לא מהחיסון', איך הם יודעים? אתם לא יודעים. כן, החיסון גמר לי את העונה, ב-1000 אחוז".

מקרה אחר שממחיש את ההשפעות של החיסון על ספורטאים הוא סיפורו של רוכב ההרים המקצועי קייל וורנר שבדומה לגודווין פרסם סרטון אישי בו הסביר למעריציו מדוע הפסיק לרכוב. קייל מספר: "אני אחד מהאנשים האלה שחטפו תופעת לוואי מהחיסון של פייזר. בתחילת יוני, תכננו אני וזוגתי לעשות טיול בארצות הברית ולעבור לקנדה, אז התחסנו. למרבה המזל, זוגתי היתה לגמרי בסדר, אני לעומת זאת אחרי שלושה שבועות התחלתי לחוות עייפות כרונית ותחושות מוזרות בלב… באופן מיידי הפסקתי לעשות כל דבר שיכול להכביד על הלב שלי, הפסקתי לשתות קפאין ונחתי המון". הוא מספר בהמשך כי לאחר שבוע התחיל להרגיש קצת יותר טוב ויצא לרכיבה. כשסיים לרכוב, הדופק שלו נשאר גבוה ולא חזר לנורמל. הם נסעו לבית חולים, שם נתנו לו זריקה של חומר נוגד דלקת כדי להרגיע את המערכת. הוא חזר הביתה למנוחה אבל כעבור שלושה ימים מצא את עצמו שוב בטיפול נמרץ, הפעם עם תסמינים מאוד דומים להתקף לב. "הרגשתי את הלב שלי מתכווץ ממש חזק והתחיל לשרוף לי בבית החזה. הלכתי למומחים ואובחנתי עם דלקת בקרום הלב ותסמונת פוטס (Postural Orthostatic Tachycardia Syndrome) שגורמת לכך שבכל פעם שאני עובר משכיבה לישיבה או לעמידה, קצב הלב שלי מרקיע לשחקים ולא פעם אני מתעלף".

למרות מאות הדיווחים של ספורטאים שחוו אירועים בריאותיים חמורים לאחר נטילת החיסון, גם עכשיו, עדיין מופעל לחץ על שחקנים להתחסן ונמנע מהם להשתתף במשחקים במידה שלא יהיו מוכנים לעשות זאת.
טניסאי העל נובאק ג'וקוביץ שכתבנו עליו כאן בהקשר זה, ושזכה ב-21 טורנירים של הגראנד-סלאם, התואר היוקרתי ביותר בעולם הטניס, לא ישתתף בטורניר ה-US Open שיתקיים בסוף החודש בניו יורק כי בחר שלא להתחסן. בכך הוא מוותר על הסיכוי לקטוף את התואר ה-22 שלו ולשבור את שיא כל הזמנים. בעידן שבו רוב הספורטאים נאלצים לציית ולשלם לעתים מחיר כבד, ג'וקוביץ הוא תזכורת מעוררת השראה לכך שהגוף שלנו חשוב יותר מכל תואר חיצוני.