להיות שמש

בכל שנה כשחג חנוכה מתקרב, מתעוררת בי מחשבה על האור הזה שמגרש את החושך, לא בכוח אלא בפשטות, בנדיבות, בחום. השמש בחנוכייה (הנר שמדליק את כולם) מתגלה לי כל פעם מחדש כסמל מופלא של נתינה. הוא לא נספר עם נרות החנוכה, אך תפקידו מרכזי – להדליק ולהרים לאחרים. הוא הנר התשיעי, הנדיב שחולק את אורו יותר מכולם; דווקא הנתינה הופכת אותו לזה שמאיר יותר מכל השאר, משאיר לכולם אבק. המחשבה הזו מחברת אותי ליפן – שם אני מטייל כעת – ולתרבות שמעודדת שירות ונתינה מתוך כבוד.

הסמוראים (מקור השם הוא סבוראי שמשמעו לשרת) ביפן נחשבו ללוחמים עזי נפש, אך היו כפופים לבושידו, קוד התנהגות המבוסס על נאמנות לאדון ולשמירת הכבוד העצמי. הסמוראי האמיתי לא נמדד בחרב שלו, אלא ביכולתו לתת מעצמו, להקדיש את חייו לשירות אדונו ולעתים גם למען אחרים. הנתינה שלהם היתה עקרון חיים, מקור כוח – ולא רק בחרבות (כמו האטורי אנזו ב"להרוג את ביל") אלא גם ביחסם כלפי האחר.

גם בפילוסופיה היהודית אנחנו פוגשים את אותו רעיון; ה"צדיק" היהודי דומה ברוחו לסמוראי. הוא מוותר על כבוד או כוח אישי כדי להפיץ אור ואהבה. הצדיק האמיתי, כמו הסמוראי, כמו השמש, הוא מי שנשאר גבוה ברוחו דווקא מתוך ענווה ונתינה.

שיחה עם חבר שלי, ניסים, נחרטה בזיכרוני: "מיהו העשיר? השמח בחלקו". כן כן אני יודע שכולכם מכירים את המשפט הזה, אך אז הבנו, שהכוונה ל"חלקו" של האחר. ביום שנדע לפרגן, שנבין כי אושרו של האחר יכול להאיר אותנו – נמצא עושר ושפע אמיתיים.

לפני כמה ימים, בהליכה לאורך מפרץ כחול, צפיתי בזוג מבוגרים שמטפלים בגינת פרחים ציבורית. תנועותיהם היו מדודות, מלאות רוך. כששאלתי אותם למה הם עושים זאת, ענו בפשטות: "זו הדרך שלנו להאיר את יומם של עוברים ושבים. כשאנחנו מטפלים בפרחים, אנחנו מטפלים גם בנשמות שלנו". המושג היפני גירו (Giri) שפירושו "חובה מוסרית", מתאר בדיוק את התפיסה הזאת. זו לא חובה מתוך כפייה, אלא מתוך הבנה עמוקה שכאשר אנחנו נותנים מעצמנו, אנו תורמים להרמוניה של העולם.

פילוסופיות, דתות ותפיסות עולם שונות נראות לעיתים רחוקות זו מזו, אבל בסוף כולן עוסקות באמת אחת פשוטה – אהבה ונתינה הן שורש כל. השמש (כן, זו שאין חדש תחתיה) שזורחת על העולם כל יום מזכירה לנו שאנחנו יכולים להיות כמוה – להאיר, לחמם, לשרת.

להיות משרת, שהפך לצערי למילת גנאי בחיים המודרניים, הוא בעצם הכוח הגדול ביותר. זו המתנה של החיים. כשאנחנו משרתים מישהו אחר, אנחנו יוצאים מתוך עצמנו, מתעלים מעל האגו ומתחברים ליקום כולו. ביהדות, כמו בפילוסופיה היפנית, השירות אינו נחות אלא נשגב.

והשנה, עם כל האתגרים סביבנו, זו הזדמנות לחשוב איך אנחנו יכולות, כל אחת מאיתנו, להיות השמש עבור המשפחה, החברים, אולי אפילו לזר ברחוב. להיות האור שמגרש חושך, בשקט, בפשטות, דרך מעשה טוב, חיוך או מילה חמה. כי בסוף, כמו שאמר סמוראי חכם, "האור שבך הוא האור בעולם". איך הוא ידע כל כך הרבה על השמש? כי ביפן היא לא זורחת מהתחת.

בזמנים כמו אלה, כשהחושך מאיים להשתלט על העולם – בין אם במלחמות, בפחדים, או בכאב אישי – השירות שלנו לאחרים יכול להיות השמש ו/או האור שמגרש את החושך. מה יקרה אם נחליט כולנו, שכמו השמש בחנוכייה נעשה מעשים קטנים של אור – חיוך, הקשבה, עזרה. לא רק שהם יאירו את חייהם של אחרים, הם יחזירו אור גם לחיינו.

אז בואו נגרש את החושך, נהיה משרתים של האור ונכין יחד באן (סופגנייה) קארי של סמוראים. הבאן קארי ובכלל – מאפים יפניים, הם הפתעת השנה שלי. לא ידעתי שיפן הקולינרית היא הרבה יותר מדגים ופירות ים, ועל המאפיות והבשרים כאן אפשר לדבר עוד ימים.

באן במילוי קארי עוף

מצרכים (ל-8 יחידות):

לבצק:

• 3 כוסות קמח לבן
• 1 כף שמרים יבשים
• 2 כפות סוכר
• 1/2 כפית מלח
• 3/4 כוס מים פושרים
• 1/4 כוס חלב פושר
• 3 כפות שמן
• שמן לטיגון עמוק

למילוי הקארי:

• 2 כפות שמן או 100 גרם חמאה
• 1 בצל קטן קצוץ
• 2 שיני שום כתושות
• 1 גזר מגורר
• 300 גר' חזה עוף טחון
• 2 כפות אבקת קארי יפני (ניתן להשיג במעדניות אסייתיות)
• 1 כף סויה
• 1 כוס מים או ציר עוף
• 2 תפוחי אדמה קטנים מבושלים
• וחתוכים לקוביות קטנות
• מלח ופלפל לפי הטעם
• כף סוכר

לציפוי:

• פירורי פנקו יפני

אופן ההכנה:

הבצק:

• בקערה גדולה מערבבים את הקמח, השמרים, הסוכר והמלח.
• מוסיפים את המים, החלב והשמן, ולשים עד לקבלת בצק רך וגמיש (אם הבצק דביק מדי, מוסיפים מעט קמח).
• מכסים במגבת ומתפיחים כשעה עד להכפלת הנפח.

המילוי:

• מחממים שמן במחבת רחבה ומטגנים את הבצל, הגזר והשום עד שהם שקופים (חוץ מהגזר).
• מוסיפים את העוף הטחון ומטגנים תוך כדי ערבוב עד שהוא משנה את צבעו.
• מוסיפים קארי, סויה, סוכר ומים, ומבשלים כ-5 דקות.
• מוסיפים את תפוחי האדמה, מערבבים היטב ומבשלים עוד 2 דקות.
• טועמים ומאזנים טעמים לפי הצורך. מניחים את המילוי בצד להתקרר.

הרכבה וטיגון:

• מחלקים את הבצק ל-8 כדורים שווים.
• מרדדים כל כדור לעיגול ומניחים במרכזו כף נדיבה של המילוי.
• סוגרים את הבצק סביב המילוי ומהדקים היטב.
• מניחים בצד 15 דקות להתפחה.
• מחממים שמן לטיגון עמוק. טובלים כל כדור בצק בפירורי פנקו ומטגנים עד להזהבה עמוקה מכל הצדדים. מניחים על נייר סופג.

★ חג חנוכה שמח, עם אור גדול וטעמים נפלאים ★