מזומן בסכנת הכחדה

עד משבר הקורונה כשאנשים נשאלו מהי הסיבה שבגללה בחרו בבנק שלהם, התשובה המובילה היתה הקירבה למקום המגורים. זאת למרות שמרבית הלקוחות לא מבקרים בסניף יותר מפעם בשנה, אם בכלל. זה נשמע מוזר, אך הסיבה לכך היא פסיכולוגית. אצל רובנו עוד צרוב בתודעה יום שלישי השחור, בספטמבר 1929 שבו כל הבנקים קרסו ביום אחד והתחיל העשור שנקרא עד היום המיתון הגדול. ביום שלישי השחור כולם רצו לסניף הבנק שלהם כדי למשוך את כספם ולנסות להצילו. רובם המכריע לא הצליח, ועם קריסת הבנק הכסף הלך.

ב–2022 הסבירות שתרחיש כזה יתרחש היא קטנה ביותר, ולא רק בגלל שהבנקים מקטינים משמעותית את כמות הסניפים שלהם ועוברים לבנקאות דיגיטלית. כיום הבנקים אינם מאפשרים עוד למשוך סכומי כסף גדולים בבת אחת וגם לא להעביר סכומים גדולים מחשבון לחשבון ובודאי שלא מחוץ לארץ. לכל פעולה שכזאת מתלווה תחקיר שלם שהבנק מבצע למקורות והשימושים לכסף שנמשך או מועבר.

ראינו איך לאחרונה השתמש נשיא קנדה ג׳סטין טרודו בתקנות החירום כדי להקפיא את חשבונותיהם של מפגינים כנגד המשטר ושל אלה שתרמו להם. מדינות המערב הסירו את היכולת של האוליגרכים הרוסיים להעביר כספים באמצעות מערכת ה- SWIFT. בוונצואלה השיק ראש הממשלה כסף דיגיטלי לצורך קניית מזון בלבד למי שבחרו ללכת ולהצביע. ובאוקראינה הושקה אפליקציה של ארנק דיגיטלי ממשלתי שבו כל אזרח שעשה תעודת זהות דיגיטלית קיבל לידיו מענק מלחמה מהממשלה, במידה שהצהיר שהתחסן פעמיים כנגד נגיף הקורונה. הדברים מתרחשים, אם כך, כאן ועכשיו

הכסף שלנו הופך לדיגיטלי, והמזומן יוצא משימוש. בחוק ההסדרים החדש שמקדם שר האוצר ליברמן כבר הטילו מגבלה שבה ניתן למשוך רק 50,000 ש"ח ללא הצהרה, על סכום עד 200,000₪ נדרשת הצהרה לרשויות המס. החזקה ביתית של יותר מ- 200,000₪ במזומן תהיה בלתי חוקית. גם לעסקים יורחבו המגבלות של השימוש במזומן; החל מ–2019 הסכום המקסימלי לעסקת מזומן היה 11,000₪ והחל מאוגוסט הקרוב הסכום יקטן ל–6,000₪ בלבד.

המטרה המוצהרת של המהלך להקטנת המזומן והמעקב על מקורות ושימושים היא המלחמה בהון השחור. רבים מהעסקים עדיין פועלים ללא הצהרה כראוי לרשויות המס, וארגוני פשיעה משתמשים במזומן להלבנת הון. בכל העולם התחום נקשר גם במניעת פעולות למימון טרור.

אבל הסיבה האמיתית למעבר לשימוש בכסף דיגיטלי היא השליטה שהבנק המרכזי והארגונים הגלובליים שתומכים בו רוצים בשימוש שלנו בכסף שלנו. כשכל הטרנזקציות דיגיטליות, אזי ניתן לדעת על כל רכישה שאנו מבצעים, על כל תשלום שאנו מקבלים, ניתן לאסוף עלינו מידע ואפילו לדרג את ההתנהגות הצרכנית שלנו. בהמשך ניתן יהיה לצרף לארנק הדיגיטלי שלנו גם את המידע הביומטרי שלנו, לחבר אליו רשומות מרשויות אחרות, כמו המשטרה, המיסים וכולי וכך לבנות עלינו פרופיל שלם.

בסין, כפי שפרסמנו כאן כבר כמה פעמים, קיימת כיום מערכת דירוג חברתי, שבה מצלמות משולבות עם בינה מלאכותית עוקבות אחר האזרחים בכל פינה, ובשילוב עם ניתוחי הרכישות והשימוש באינטרנט מיוצר דירוג חברתי לכל אזרח. המערכת מחוברת לארנק האלקטרוני והאזרחים מקבלים הרשאות מהממשלה לפי הדירוג שלהם בנוגע לשימושים האפשריים לכספם – רכישת דירה, שימוש בתחבורה ציבורית, פנאי וצריכת מוצרים. הכל מושפע מהמערכת, וכך היא מייצרת אזרחים שמצייתים עוד יותר למשטר בלית ברירה.

לצורך כך מקדם הבנק העולמי, בשילוב עם קרן המטבע העולמי, הפורום הכלכלי העולמי והאו"ם את הקונספט של מטבע דיגיטלי מרכזי CBDC. הרעיון שעומד מאחורי מטבע שכזה הוא הפעלת טכנולוגיית בלוקצ'יין בדומה למטבעות קריפטוגרפיים כביטקוין. הטכנולוגיה הזאת מאובטחת מאוד ומנוהלת מאוד ובשילוב עם יכולות ניהול חוזים דיגיטליים מאפשרת להקים תשתית למטבע חזק שמנוהל בשליטת הבנק המרכזי. מה שמשך את הציבור למטבעות הקריפטו הוא הביזור, כלומר דווקא העובדה שאין גורם מרכזי ששולט בכמות הכסף, וכך המטבע הוא דמוקרטי כביכול. אך הבנק המרכזי ודומיו רואים בביזור חולשה והם רוצים לרתום את הטכנולוגיה לטובתם.

כמה לא מפתיע שגם בתחום זה סין מקדימה את שאר העולם. הסינים עומלים מזה כמה שנים על הקמת יואן דיגיטלי כמטבע בנק מרכזי, ורבות מממשלות העולם, כולל ישראל, השקיעו בפרויקט זה. וגם אצלנו, עומלים כעת על הקמת השקל הדיגיטלי.

בפורום הכלכלי העולמי שנערך לפני שבועיים בדאבוס התקיים דיון על מדידת פליטות פחמן אישיות. מסתבר שהיכולת למדוד מה אנחנו אוכלים, לאן אנחנו נוסעים וטסים, מה אנחנו קונים והאם אנחנו ממחזרים נמצאת כבר בפיתוח על ידי חברת עליבאבא הסינית. מכאן ועד מערכת דירוג חברתי שמחוברת לרשויות המס ולארנק האלקטרוני הדרך קצרה.

הפורום הכלכלי העולמי שכר את חברת דויטשה טלקום כדי לפתח ביחד את הדרכון הדיגיטלי, בפרויקט שנקרא ID2020, דרכון שמכיל מידע ביומטרי וגם מקושר למידע נוסף, ובכלל זה דרכון החיסונים. הם מציינים במפורש שהיכולת לבדוק דרכון חיסונים דיגיטלי במעברי גבולות מהווה את הניסוי הראשון לקונספט של זהות דיגיטלית, ועל גבי התשתית הזאת ניתן להרחיב ולהוסיף יכולות נוספות.

פריצת הדרך הטכנולוגית שתנעץ את המסמר האחרון בחופש שלנו הוא כסף מתוכנת. ברגע שיש לבנק המרכזי את היכולת לעקוב אחר כל הפעולות ובעזרת בינה מלאכותית לדרג אותנו, תיווצר גם היכולת להצמיד לכל דולר מטרה מסוימת. למשל, תהיה בידם האפשרות לחסום פעולות במידה שעברנו את גבול הצריכה של מוצר מסוים. אם נניח, צרכנו יותר מדי בשר, או אם נסענו יותר מדי, יחסמו לנו את היכולת לרכוש דלק. או יתקצבו לנו את צריכת החשמל של המזגן בימים בעלי זיהום גבוה.

אלה לא תרחישים דמיוניים. ראינו איך לאחרונה השתמש נשיא קנדה ג׳סטין טרודו בתקנות החירום כדי להקפיא את חשבונותיהם של מפגינים כנגד המשטר ושל אלה שתרמו להם. מדינות המערב הסירו את היכולת של האוליגרכים הרוסיים להעביר כספים באמצעות מערכת ה- SWIFT. בוונצואלה השיק ראש הממשלה כסף דיגיטלי לצורך קניית מזון בלבד למי שבחרו ללכת ולהצביע. ובאוקראינה הושקה אפליקציה של ארנק דיגיטלי ממשלתי שבו כל אזרח שעשה תעודת זהות דיגיטלית קיבל לידיו מענק מלחמה מהממשלה, במידה שהצהיר שהתחסן פעמיים כנגד נגיף הקורונה. הדברים מתרחשים, אם כך, כאן ועכשיו.

האג'נדה של הפורום הכלכלי העולמי ותומכיו היא האיפוס הגדול. מומחים רבים בשבועות האחרונים חוזים קריסה אדירה בקרוב מאוד ואחריה מיתון ארוך. בישראל נערך משחק מלחמה לפני כשנה ובו תירגלו מתקפת סייבר שתשתק את המערכת הבנקאית. במקרה שכזה הפאניקה תהיה גדולה והאזרחים יצבאו על הבנקים בניסיון לחלץ את כספם. אבל חוקי המזומן ימנעו מהאזרחים את היכולת להוציא את המזומן שלהם.

באחד התרחישים במשחק המלחמה הזה, כדי למנוע בעיית נזילות לבנקים (שעלולה להביא לקריסתם), ייצאו כל הבנקים ל"חופשת בנק" – 4 ימים שבהם הבנק יהיה סגור למשיכת כספים וביצוע פעולות. אחריה ייפתחו הבנקים כאשר בוצע כבר שינוי מבני במטבע – הוא יהיה מוצמד לזהב, או שיהיה מטבע דיגיטלי מרכזי.

לאזרחים יהיה הרבה פחות כסף והוא יהיה תחת מעקב ושליטה של הבנק המרכזי. בין שהתהליך יהיה מיידי, או שיהיה איטי לאורך זמן, הכיוון ברור: פחות חופש אישי והרבה יותר שליטה על האזרחים. זאת המשמעות האמיתית של היעלמות המזומן מחיינו.