מחברים את הנקודות

בהיעדר תיעוד מסודר של תופעות לוואי על ידי משרד הבריאות, ועדת החקירה האזרחית איגדה דיווחים של 5,886 אנשים שנטלו זריקות קורונה ולקו בתופעות לוואי עד ינואר 2023. בטבלה מוצגות התופעות השכיחות ביותר במספרים ובאחוזים מתוך כלל המדווחים: נוירולוגיות (15.22 אחוז), גינקולוגיות (14.93 אחוז), פטירה (13.25 אחוז), קרדיולוגיה (10.15 אחוז), כאב (9.68 אחוזים) ופגיעות אחרות (7.72 אחוזים).

הערכת החוקרים היא שהמספרים משקפים 3-1 אחוזים מהשכיחות האמיתית באוכלוסייה, שכן בחלק מהמקרים הנפגעים לא קישרו בין החיסון לתופעת הלוואי, וכן מעטים הכירו את האופציה לדווח לוועדת החקירה האזרחית. דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה וגילה כי כ-300 אלף דיווחים על תופעות לוואי מגורמים רפואיים לא נקלטו במחשבי משרד הבריאות – מחזק טענה זו.

גם נתוני מערכת VAERS (Vaccine Adverse Event Reportin System) האמריקנית, שבה אזרחים יכולים לדווח על תופעות לוואי של חיסונים, מעלה תמונה דומה: נכון ליוני 2024 דווחו במערכת מעל מיליון (1,012,894) אירועים בריאותיים, מתוכם 90,081 אשפוזים ו-18,951 פטירות בעקבות החיסון. חשוב לציין שגם מספרים אלה חלקיים מאוד, שכן לא כל תופעת לוואי מדווחת במערכת.

מקור: https://www.openvaers.com/covid-data

סקר גיאוקרטוגרפיה

סקר חדש שפורסם ב-24 ביוני של מכון גיאוקרטוגרפיה – מכון המחקר הגדול בישראל – בדק את חוות הדעת הציבורית על חיסוני הקורונה בקרב מדגם מייצג של כ-300 ישראלים. הסקר מצא שכ-51 אחוז מהנבדקים אינם מרוצים מבחירתם להתחסן נגד קורונה. שמונה אחוזים מתוכם הגיבו כי הם "מאוד לא מרוצים", 13 אחוז "לא מרוצים", ו-30 אחוז "ככה ככה". עוד עולה מהסקר ש-15 אחוז מהנשאלים השיבו בחיוב לשאלה: "האם מישהו במשפחה הגרעינית שלך סבל מתופעת לוואי חמורה עקב החיסון?". 12 אחוז נוספים ענו כי אינם בטוחים.

הסקר מתכתב עם שני סקרים מקיפים של מכון הסקרים האמריקני המוביל, "רסמוסן ריפורטס"; המעודכן שבהם מצא כי שליש מהאמריקנים מאמינים, שחיסוני הקורונה הרגו מספר גדול של אנשים, והשני מתחילת השנה העלה כי 24 אחוז מהאמריקנים מכירים אישית מישהו שלדעתם מת מהחיסון.

לידות שקטות

נתונים שהתקבלו מבתי החולים רמב"ם ושיבא בעקבות בקשת חופש המידע, שהגיש עו"ד אורי צ’אבי, מדגימים כי שיעור הלידות השקטות בקרב נשים שנטלו את התכשיר של פייזר לפחות פעם אחת, היה גבוה ב-33 אחוז משיעורן בקרב נשים שלא נטלו אותו. נוסף על כך, בשנת 2021 שבה החל מבצע החיסונים, נצפתה עלייה של כ-32 אחוז במספר ההפלות לעומת השנה שקדמה לה, אשר בה פרץ הווירוס אך טרם ניתן החיסון.

הסבר אפשרי אחד לתופעה הוא, שנשים אשר לא התחסנו היו צעירות יותר, שכן ניתן לשער כי נשים מבוגרות נטו להתחסן בשיעורים גבוהים יותר, אך נתונים ממחקרים אחרים גילו שפער הגילים בין שתי הקבוצות האלו היה מינורי – ממוצע של שנה אחת בלבד. לכן השאלה עומדת בעינה: מה גרם לעלייה הזאת במספר הלידות השקטות וההפלות?

גם כאן נראה שהתופעה המדאיגה אינה מנת חלקה של ישראל בלבד; ביוני 24' תבעה מדינת קנזס האמריקנית את חברת פייזר בטענה שהטעתה את הציבור בנוגע לאפקטיביות ולבטיחות התכשיר. בתלונה טען התובע הכללי של מדינת קנזס, קריס קובאץ’, כי "פייזר שיווקה את התכשיר שלה כבטוח לנשים בהיריון, למרות שבפברואר 21' היה בידה דוח שסקר 458 נשים בהיריון שקיבלו את החיסון, ויותר ממחציתן דיווחו על תופעת לוואי כזו או אחרת, מתוכן יותר מעשרה אחוזים חוו הפלה". זאת ועוד, טען קובאץ’, על פי מחקר שפורסם בפברואר 22' ב-״The American Journal of Medicine״ – כ-17 אחוז נשים בהיריון לקו בתופעות לוואי יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.

פגיעה בשריר הלב

אחת התופעות המדוברות ביותר בקרב מבקרי חיסון הקורונה היא הפגיעה בלב בעיקר בצעירים, בשל הסיכון המוגבר למיוקרדיטיס (דלקת שריר הלב) ופריקרדיטיס (דלקת קרום הלב). על פי הספרות המדעית מקרים כאלה מסכנים חיים ועלולים לגרום לנזק ארוך טווח.

למרות דיווחים רבים של מתחסנים שלקו בתופעת הלוואי החמורה הזאת, החודשים הראשונים שבהם ניתן החיסון התאפיינו בהכחשה מוחלטת של משרד הבריאות לאפשרות, שהיא קשורה לתכשיר ה"יעיל ובטוח" של פייזר. הוא שייך אותה לווירוס הקורונה ולא לחיסון. עם זאת, מאז הצטברו מחקרים ברחבי העולם המצביעים שאכן, התכשיר הוא שאחראי לעלייה בתופעות הללו ואף ה-CDC (המרכזים האמריקנים לבקרת מחלות ולמניעתן) הכירו בכך, והוסיפו אזהרה בהנחיות לחיסון.

מניתוח נתוני תופעות הלוואי של ועדת החקירה האזרחית עולה, כי הסיכון למיוקרדיטיס אחרי חיסון נערים בני 19-16, עומד על מקרה אחד לכל 6,600 מתחסנים – פי 13.6 מהצפוי בגילים אלה. מחקר נוסף שנערך בהונג קונג, עקב במשך שלושה חודשים אחרי בנים בני 17-12 שחוסנו בתכשיר פייזר, ומצא כי דלקת קרום הלב או שריר הלב הופיעה באחד מכל 5,400 מתחסנים – עלייה של פי 42 במספר האירועים, בהשוואה לשנת 2019 באותה קבוצת גיל.

ועדת החקירה האזרחית הישראלית שבדקה את תופעת דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) לאחר מנת החיסון השניה, בבנים בני 17-12, מצאה כי אחד מכל 2,600 מתחסנים לקה בה – פי 55.5 מן המקרים בשנה שקדמה לבדיקה. גם נתונים שנמסרו על ידי פרופ’ רצף לוי מדגימים מגמה דומה, כאשר לפי מחקרו נצפתה עליה של 83-25 אחוז בתדירות התקפי הלב ודום לב בקרב צעירים.

על פי נתוני משרד הבריאות, מדצמבר 2020 עד מאי 2021, דווחו בישראל 275 מקרים בלבד של מיוקרדיטיס, מתוכם רק כ-148 בסמוך לחיסון. אך חשוב לזכור שנתונים אלה אינם כוללים את 300 אלף תופעות הלוואי שדווחו למשרד הבריאות ולא נקלטו במערכות שלהם, כפי שפורסם בדוח מבקר המדינה, לכן לא ניתן ללמוד מנתון זה על השכיחות האמיתית של התופעה בישראל.

תסחיף ריאתי

על פי נתונים שהתקבלו בעקבות בקשות על פי חוק חופש המידע מקופ”ח כללית ומכבי, שבהן מבוטחים מעל שבעה מיליון ישראלים, ניתן להצביע על עלייה משמעותית במקרי תסחיף ריאתי בשנים 2022-2021 שבמהלכן החל מתן החיסונים. ואכן, בשנת 2020 שבה פרצה המגיפה לא נצפתה עלייה דרסטית דומה, מה שמחזק את הטענה שלתכשיר פייזר היתה השפעה קטלנית.

שבץ מוחי

מגמה דומה ניתן לראות במקרי השבץ בארץ. גם כאן ניתוח הנתונים שהתקבלו בעקבות בקשות לחופש המידע, מצביעים על עלייה משמעותית במקרי השבץ בתקופה שבה התחילו לחסן נגד קורונה (2022-2021), זאת לאחר מגמת ירידה מתונה בין השנים 2020-2015.

מחקר נוסף שערך מכון המחקר של קופת חולים לאומית בקרב 700 אלף מבוטחיה זיהה מגמה דומה. מ-422 חולים חדשים בשנה בממוצע בין השנים 2017 ל-2019, עלה מספר החולים החדשים ל-568 בשנת 2021 – עלייה סטטיסטית מובהקת.

הנתונים הללו דווחו בתקשורת שמיהרה לשלול את הקשר ביניהם לבין החיסון. בכתבה שפורסמה באתר "דוקטורס אונליין", לדוגמה, נכתב: "הסיבה לעלייה באירועים מוחיים אינה ברורה. החוקרים משערים שייתכן כי העלייה נובעת, לפחות בחלקה, מירידה בהקפדה על פעולות של רפואה מונעת, שלפני תחילת המגיפה עזרו למנוע אירועים מוחיים והתקפי לב”. רפואה מונעת? הסבר קלוש מדי לאסון בקנה מידה כזה שנפוץ כל חורף עתיר חולי שפעת.

סרטן

לפי ממצאים שהתקבלו לאחר בקשה על פי חוק חופש המידע, שהגישה עו"ד טל עמיאור נגר מקופת חולים כללית, עולה חשד ברור להשפעה של חיסוני הקורונה על עלייה בתחלואה של סרטן השד.

מהנתונים שהועברו לידיה עולה, כי עד שנת 2018 נרשמה ירידה בתחלואת הסרטן בישראל מכל הסוגים והחל מהמחצית השניה של 2020, בעת שהחל מתן החיסונים חל מפנה; בשנת 2021 ובמחצית הראשונה של 2022 חלה עלייה במספר האבחנות של סרטן השד בקופה – מגמה שהגיעה לשיאה בחציון הראשון של 2022, עם 10,128 אבחנות – כלומר, עלייה של למעלה מ-17 אחוז במספר האבחנות לעומת 2018. נתונים דומים פורסמו בארה"ב על ידי American Cancer Society שתוארו כעלייה משמעותית במקרי הסרטן, שאובחנו בין השנים 2021-2020.

תמותה מוגברת בקרב צעירים

מספרים הם שפה קרה, אבל מאחוריהם עומדים אינספור בני אדם מרוסקים. הנה, לסיום, אחת הזוועות הקשות ביותר לעיכול, של ניהול קמפיין המכירות של תרכיב פייזר: למרות שמוסכם כי צעירים בריאים אינם כלולים בשום דרך באוכלוסיית הסיכון של הנגיף – מניתוח נתוני הלמ"ס עולה, שהחל משנת 2021 נצפתה עלייה משמעותית בתמותת צעירים בגילאים 29-20, זאת בניגוד למגמה קבועה שחלה בין השנים 2013 ל-2020, שבהן כלל לא נצפתה עלייה בתמותה בגילאים אלה.