קפה שחור ומר

״תעלה אלי לקפה?" היא שאלה.
זה היה בתקופת לימודי לתואר הראשון באוניברסיטה. וכמובן שמאוד התרגשתי, לשנינו היה ברור מה המשמעות של הזמנה שכזו.
ביטויים כמו: "נשב על כוס קפה" – כדי לדון בסוגיה כל שהיא. או "נסגור הכל על כוס קפה" כדי ללבן בעיה כל שהיא ועוד ועוד שגורים מאוד בשפה היומיומית.

אבל איפה כל זה התחיל?
קפה לא תמיד היה בתרבות שלנו. בית הקפה הראשון באירופה נפתח בוינה בשנת 1683. לוינה הגיע הקפה מאיסטנבול. בית הקפה הראשון באיסטנבול נפתח ככל הנראה בשנת 1555 בידי סוחר שהגיע מדמשק. בתחילה אנשי הדת המוסלמים אסרו על שתיית הקפה, כי זה נחשד כחומר ממכר כמו אלכוהול האסור באיסלם. אבל זו הייתה גזרה שהציבור לא יכול היה לעמוד בה. מי יכול למנוע ממשקה מעורר וממריץ וממכר בו זמנית מלהשתלט על התרבות? לאיסטנבול הגיע הקפה מדמשק, אליה הגיע מחצי האי ערב שאליו ככל הנראה הגיע הקפה מאתיופיה שעל פי האגדה נזיר רועה צאן ראה איך העיזים שלו מתמלאות עזוז אחרי שהן לועסות את גרגרי הצמח המוזר והלא מוכר.

עם הפופולאריות ההולכת וגדלה של בית הקפה הראשון בוינה נפתחו עוד ועוד בתי קפה בוינה ובהמשך באירופה כולה. תרבות שתיית הקפה תפסה מקום הולך וגדל בהוויה המודרנית. יש הטוענים שזה סייע לנו לנצח את הלילה ולהביס את השעון הביולוגי.

בכל אופן, הקפה נכנס כל כך חזק לתרבות עד שהוא נטוע כיום בכל מקום.
במאה ה–17 הגיע הטבק לאירופה ואיתו תרבות העישון ונוצרה אחידות בין בתי קפה ועישון. יש תיאורים על כך שבבתי הקפה בוינה עשן הסיגריות היה כל כך סמיך שלא ניתן היה לראות האחד את השני.

בשנות החמישים עם המצאת הכלים החד פעמיים כל נושא הקפה קיבל תפנית. כבר לא היה צורך לצרוך נדל"ן כאשן אדם כל שהוא חשק בהפסקת קפה ניתן היה לקחת את הקפה לדרך ולהמשיך את מרוץ החיים עם הקפה ביד. כך הומצא באיטליה האספרסו הקצר. והחיים אכן קיבלו תאוצה. במקביל גם הכוס גדלה ואיתה צריכת הקפה עלתה.

אבל לכמיהה שלנו לקפה יש צד אפל. בשל הצריכה הגדלה לקפה כורתים יותר ויותר יערות גשם, בכדי לספק את השטח לגידול עוד מטעים לגרגרי הפלא האלו. בתהליך הפרדת גרגריי הקפה מהקליפה והפקת הקפה נוצרת בוצה, בערך 2 טון בוצה על כל 1 טון של קפה.

עבודת הקטיף של הקפה דורשת המון כוח אדם. העבדות הנוראה לא חלפה מן העולם, ידידי לא נעלמה מהעולם, היא קיימת כיום בהיקפים גדולים בהרבה ממה שהכרנו בעבר. קוטפי הקפה הם נשים וגברים אנשים שמועסקים בתנאים של ניצול מחפיר, עובדים בפרך ומקבלים פרוטות עבור עמלם, והכל הדברים המצערים האלה קורים רק כדי שאנו נוכל ללגום את הקפה שלנו עם קצת חלב וסוכר. מה בסך הכל רצינו?

והבוצה הזו מזהמת את הנחלים והנהרות במקומות בהם מפרידים את הקליפות של פולי הקפה, זיהום שמחרב את החיים באותם מקומות. זאת ועוד ההפקה והשינוע של הקפה מביאים לכך שכל 1 ק"ג של אבקת קפה אחראית לפליטה של 17 ק"ג גזי חממה. מה שהופך את תעשיית הקפה לגורם משמעותי בהתחממות כדור הארץ. וישנו גם הצד החברתי – עבודת הקטיף של הקפה דורשת המון כח אדם. העבדות ידידי לא נעלמה מהעולם, היא קיימת כיום בהיקפים גדולים בהרבה ממה שהכרנו בעבר. אנשים שמועסקים בתנאים של ניצול מחפיר והכל כדי שאנו נוכל ללגום את הקפה שלנו עם קצת חלב וסוכר. מה בסך הכל רצינו?
בצד הבריאותי התחילו להמציא מחקרים שמראים לכאורה איך קפה טוב לבריאות. אז זהו שהוא לא! איך משהו שגורם להתמכרות יכול להיות טוב לבריאות?

אז למי הקפה טוב?
הקפה טוב לכלכלה המודרנית. אותה כלכלה שרוצה לראות אותנו מכורים למשהו ולא חשוב מה. מקפה, עבור בסיגריות, אלכוהול, ועד סמים. וכן גם התמכרות לעבודה, לפורנו, לסקס, לגלישה ברשתות החברתיות כל אלו משרתיה הנאמנים של הכלכלה הדורסנית שרואה בנו פריטים שנועדו לסייע לה לנוע. ולא חשובה הסביבה ולא חשובים הסובבים וגם לא חשובים הדורות הבאים. כולנו כלים בלוח המשחק שבו כולנו מכורים למשהו וצורכים ללא ערף את עולמנו לדעת.

הקפה בעיניי הוא משל על תרבות הצריכה הלקחנית שגורמת לנו לאבד את עולמנו ולא בשל כוח עליון, לא מטאור מאיים על המשך כיומנו ולא וירוס כזה או אחר. אנחנו מאיימים על עצמו עם החולשות שלנו וההתמכרויות שלנו והתאוות שלנו.

אז בפעם הבאה שאתם מרגישים כמיהה לכוס קפה, תחשבו טוב ממה נובעת הכמיהה הזו ומה המשמעות של אותה כוס קפה לבריאות שלכם ושל העולם בו כולנו חיים. ואולי הגיע הזמן להגיד די. אנחנו מסרבים להיות כלים בלוח המשחק הזה.

ואם מעניין אתכם איך נגמר הסיפור עם ההיא שהזמינה אותי לדירתה לקפה?
היא גילתה שאני לא שותה קפה.
"אז מה אתה עושה כשאתה עייף?" היא שאלה.
"כשאני עייף זה מאוד פשוט" עניתי, "כשאני עייף אני פשוט הולך לישון".