שואפים לאפס

בשנת 2020 טבע הפורום הכלכלי העולמי בראשות פרופ' קלאוס שוואב את המונח "האיפוס הגדול", שבו חוקי הכלכלה יתאפסו. התפיסה של שוואב גורסת כי החוקים החדשים יהיו שונים לחלוטין באופן שישפיע על כל אורחות החיים של האנושות. זכויות הקניין ישתנו ללא הכר, אנשים יצרכו שירותים ולא מוצרים, והחיים יהיו מרוכזים בערים חכמות ודיגיטליות. שנתיים אחרי ההכרזה הבומבסטית, נראה שב-2022 אנחנו אכן קרובים מאי פעם לסדר עולמי חדש. השבוע בכנס הממשלה העולמית בדובאי, שוואב טען שכל שרשראות האנרגיה, המזון והאספקה יושפעו עמוקות מהשינויים המבניים העמוקים שייווצרו כתוצאה מהאיפוס/האתחול הגדול. 

לפני חודש פרסם המשקיע המיליארדר ריי דליו את התחזית שלו לסיומה של ה"אימפריה האמריקנית". לטענתו, עידן מעצמת ארצות הברית קרוב לסופו, ומתחיל עידן מעצמת סין. דליו בחן בקפידה את המודלים של עלייתן ונפילתן של אימפריות משחר ההיסטוריה. מהמודלים האלה הוא למד שניתן לראות כי הסדר העולמי נקבע אחת לתקופה, לרוב לאחר אירוע של מלחמה. המעצמות שנמצאות בראש עולות ונופלות בדפוסים דומים למדי. כך למשל האימפריה ההולנדית, הבריטית, והאמריקנית (500 שנה אחורה). ישנם שמונה מדדים מרכזיים שעשויים להצביע על מצב האימפריה (בתחומי חינוך, צבא, טכנולוגיה,  חוזק מטבע וכו'), וניתן באמצעותם לבחון כיצד בעבר התנהגו המדדים האלה בעת עלייתן ונפילתן של מעצמות. לפי דליו כרגע אנחנו בעיצומו של מאבק בין ארצות הברית ובין סין על ההגמוניה העולמית. ללא ספק ארצות הברית נמצאת בדעיכה, וסין בעלייה.  

לרוב, הסדר העולמי החדש נקבע באמנות בינלאומיות לאחר אירוע של מלחמה – בין מדינות או בתוך המדינות. דליו חוזה בשנים הקרובות עימות (אולי אף צבאי) בלתי נמנע בין ארה"ב וסין. בסיומו, אם ההיסטוריה תחזור על עצמה כפי שהיא בדרך כלל נוהגת לעשות, סין תעלה במקומה של ארצות הברית ותשלוט בראש הסדר העולמי. היא תהיה מעצמת העל במשך כמה עשורים לפחות עד לעלייתה של מעצמה חדשה, המטבע שלה, היואן, יהיה החזק בעולם, ומרכז המסחר יהיה בסין. על פי הגישה הזו, נפילתה של ארצות הברית נראית כבלתי נמנעת. היא לקחה על עצמה כמויות חוב אסטרונומיות שגורמות לירידת ערך המטבע שלה, החברה האמריקנית מפונקת ולא יצרנית מספיק כדי לכסות על חובות העתק האלה. ארה"ב יכולה לדחות את מועד התרחיש באמצעות ניהול נכון של החוב והשראת אווירה טובה ומאוחדת בתוך המדינה, אבל לאור הפילוג הגובר והולך בתוך החברה האמריקנית, דליו מטיל ספק גדול בהיתכנות התרחיש הזה. 

האירועים בחצי השנה האחרונה, ובעיקר מלחמת רוסיה – אוקראינה מציבים את ארצות הברית בבעיה גדולה מאד. עוד אירוע מכונן שקרה בשבוע שעבר הוא הצמדה דה־פקטו של הרובל לזהב. עד כה הרובל היה מוצמד כמו רוב מטבעות העולם לדולר. מאז שנות ה-70, בעקבות ביטול סטנדרט הזהב  באירוע שנקרא ה"ניקסון־שוק", הדולר לא מוצמד לכלום וניתן להדפיס ממנו כמה שרוצים. כדי לתת לדולר ערך, ב-1973 ארצות הברית סגרה ברית עם ידידותיה, בעיקר ערב הסעודית, ולפיו המטבע לרכישת נפט יהיה הדולר. וכך ב-40 השנים האחרונות שולט בעולם הפטרו־דולר. 

בשבועות האחרונים אנו חשים שינוי טקטוני בכלכלה העולמית שכן כעת ערב הסעודית שוקלת לקבל יואן סיני בתמורה לנפט שלה. לפני כמה חודשים ארצות הברית יצאה מאפגניסטן וגרמה לערב הסעודית להבין שהיא לא תגן עליה מול איראן. בעקבות כך חתמה סעודיה לראשונה על ברית הגנה מול רוסיה, ובכך הצטרפה לברית של רוסיה וסין. לארצות הברית כרגע אין רוב על שוק הנפט, וזה מגביל מאד את היכולת להדפיס דולרים ולשלוט על ערך המטבע. כל זה ישפיע מאד על גם על יכולת ההרחבה המוניטרית של ישראל, השקועה בחובות שיא עקב משבר הקורונה. 

במהלך המלחמה באוקראינה, ארצות הברית והמערב הטילו סנקציות חסרות תקדים על רוסיה, כולל הקפאת חשבונות ונכסים של אוליגרכים וניתוק רוסיה ממערכת מעבר הכספים העולמית SWIFT. בעקבות זאת, למשך שבועיים הרובל צנח, ורוסיה התחברה למערכת הבנקאית הסינית, המפותחת פחות מהמערבית. כדי להגן על המטבע שלהם, הרוסים שינו את כללי המשחק. בשבוע שעבר הבנק המרכזי הרוסי הודיע כי הרובל יוצמד לזהב. בתקופה הקרובה כל גרם זהב יעלה 5000 רובל. לאחר מכן השווי יקבע לפי השווי בשוק החופשי. לרוסיה יש מאגרי זהב בשווי 140 מיליארד דולר, (ישנם מאגרים בסדרי גודל דומים של סין), והיא שחקנית משמעותית בשוק. במקביל הודיעה רוסיה שהיא תאפשר לקנות גז ונפט רוסיים רק ברובל או בזהב. כתוצאה מכך, בתוך ימים ספורים הרובל כבר חזר לערכו מלפני המלחמה. זאת עשויה להיות חזרה דה־פקטו לימי סטנדרט הזהב, אלא שהפעם המושכות בידי רוסיה וסין.

גם לפי המשקיע והכלכלן ג'יימס ריקארדס, ארצות הברית לא במצב טוב – בשנתיים האחרונות הודפסו יותר דולרים ממה שהודפסו אי פעם והשוק האמריקני מוצף בדולרים. בנוסף, הסנקציות חסרות התקדים מול הרוסים מפחיתים את האמון של עשירי העולם בדולר. אם ארצות הברית נקטה בכאלה צעדים דרקוניים מול הרוסים, מה ימנע ממנה לעשות זאת גם לסינים או לנסיכויות המפרץ? ההערכה של ריקארדס היא שלאור ביטול ההצמדה של הדולר לנפט, הביקוש לדולר בקרב מדינות העולם יקטן משמעותית והיכולת של ארה"ב לייצא את האינפלציה תיעלם. זה יגרום לירידה בערך הדולר ובכוח הקנייה של האמריקאי הממוצע, ולהיפר־אינפלציה. האינפלציה בארצות הברית כבר גבוהה מאד (7.5%), הבורסה האמריקאית במצב בועתי הדומה לזה שהיה לפני קריסת בועת ההיי־טק. שוק הנדל"ן גם גבוה מאד ויחס החוב־תוצר עבר מזמן את ה-100%. לאור רמת הסיכון הגבוהה, נראה כי ארצות הברית מאבדת שליטה.

במצב הנוכחי תעשיית הנשק האמריקאית יכולה להיות עבורה חבל הצלה קצר טווח – סכסוכים ברחבי העולם יגרמו לייצוא נשק באמצעות דולרים, ויסייעו אמנם לכלכלה האמריקנית. זאת לא בשורה טובה לעולם ־  לאור המלחמה ברוסיה, סכסוך סין טייוואן והמתיחות מול אוסטרליה, וכן המתיחות הנפיצה בין ישראל ואיראן. תרחיש קריסת הכלכלה האמריקנית נשמע סביר, בין היתר בגלל המדיניות של ביידן, הטיפול הכושל במשבר הקורונה ברמה העולמית, והמלחמה באוקראינה. ריקארדס מעריך עוד שהיואן הסיני והרובל הרוסי אינם מועמדים הולמים לרשת את הדולר כמטבע הרזרבה העולמי. הסיבה לכך היא ששוק איגרות החוב אינו מפותח דיו בשווקים האלה, וגם הרגולציה במדינות הללו בעייתית מאד ולא משרה אמון בקרב בעלי ההון. תרחיש יותר סביר בעיניו הוא הקמה של מטבע חדש, שיוצמד בתחילה לזהב ובהמשך יתפקד כמטבע פיאט.

זה המקום להזכיר יוזמות בעולם, וגם בישראל, להגביל או לאסור השימוש בכסף מזומן ולעבור לתשלומים דיגטליים. היתרונות בשיטה זאת, לתפיסת מקדמיה, היא הקטנת היכולת להלבין כספים, וכן מעקב יותר מדוקדק אחר הטרנזקציות. אבל יתרון נסתר הוא למעשה בכדי למנוע את התרחיש שבו אזרחי העולם יפשטו על הבנקים במטרה לחלץ את כספם ולנסות להצילו בטרם האיפוס הגדול.

זה המקום להזכיר יוזמות בעולם, וגם בישראל, להגביל או לאסור השימוש בכסף מזומן ולעבור לתשלומים דיגיטליים. היתרונות בשיטה זאת, לתפיסת מקדמיה, היא הקטנת היכולת להלבין כספים, וכן מעקב יותר מדוקדק אחר הטרנזקציות. אבל יתרון נסתר הוא למעשה בכדי למנוע את התרחיש שבו אזרחי העולם יפשטו על הבנקים במטרה לחלץ את כספם ולנסות להצילו בטרם האיפוס הגדול.

ומה יקרה לכספי האזרחים בחשבונות הבנק שלהם? כאשר רמת החוב עולה על התוצר הלאומי המערכת הכלכלית נכנסת לסחרור. הממשלה מדפיסה כסף כדי להחזיר חובות קודמים, ובכך צוברת עוד חוב. במקביל, הצפת השוק בכסף גורמת לירידת כוח הקנייה ולאינפלציה. בשלב מסוים החוב כה גבוה שנדרש איפוס של המערכת וקביעת כללי המשחק מחדש. 

כשאנחנו מפקידים כסף בבנק, אנחנו למעשה נותנים אותו לבנק בתמורה לחוב שלו כלפינו. אין עם זה שום בעיה כל עוד יש לבנק המרכזי יכולת להדפיס כסף. אבל ברגע שמגיע רגע משבר כמו זה שתואר כאן לעיל, האזרחים מאבדים את ערך כספם. זה עובד ככה: הבנק יוצא לחופשה של כמה ימים שבהם לא ניתן לבצע שום פעולה, משיכה או תשלום. לאחר שהבנק חוזר יש פחות כסף בחשבון, או שכוח הקנייה של הכסף יורד בעשרות אחוזים. במקרה קיצון המטבע מוחלף במשהו אחר. כבר היו דברים מעולם: לבנון וקפריסין הן דוגמאות  לכך, וזה גם קרה בארה"ב בשנות ה-30.

בימים אלה, בעיצומו של משבר הקורונה שבו כל ממשלות העולם כורעות תחת נטל חוב וברקע המלחמה באוקראינה, מרבית ממשלות העולם פועלות תחת תקנות חירום. במצב כזה הן יכולות לבצע שינויים במערכת הפיננסית ללא בקרה. דוגמה קיצונית עכשווית היא הקפאת חשבונות המפגינים בקנדה, או הסנקציות החריפות על רוסיה. רוסיה, אגב, כבר הודיעה שהיא תקפיא את כספי החיסכון של האזרחים במקרה חירום. כדאי לשים לב לתהליכים האלה ולעקוב אחרי מה שקורה בשוק הכלכלה העולמי בשבע עיניים. בהחלט יתכן שלא רחוק היום בו לא נוכל לגשת לחשבון הבנק שלנו בארץ לכמה ימים, ולאחר מכן, כשהבנק יעשה קאמבק, יהיו בחשבוננו מטבעות דיגיטליים מוזרים שיוכלו לקנות בכסף שלנו הרבה פחות.