3,000 שנה ולא למדו כלום

לחינוך הספרטני יצא שם של נוקשות, קפדנות, העדר חמלה והתעמרות בילדים ובנוער לשם חישולם לעתיד קשוח. נראה כי מערכת החינוך בישראל מנסה בשנתיים האחרונות ללמוד מספרטה. חותרת לאלף בכוח את קטיניה לנשום דרך מסיכות תוך אכיפת משמעת חמורה כדרך חיים. אם המטרה היא חישול, רצוי אולי שנקבל תמונה מלאה יותר על המשמעות הכוללת של המונח "ספרטניות", מה באמת היה שם והאם היו עוד מאפיינים. 

ספרטה לא היתה עיר קדומה טיפוסית, היא לא היתה מוקפת בחומה, ובפועל, גם לא היתה ממש עיר אלא מקבץ של כפרים. בלטו בהם חמישה כפרים מרכזיים בחבל הפלופונס שהרים גבוהים הקיפו אותם מסביב. החמישה הללו נהיו למעין מדינה כפרית עצמאית שבזה לארכיטקטורה המבוצרת של תקופתה. לגרסת הספרטנים, חומות וביצורים הם בעצם סממן לחולשה.

ספרטה קיבלה מעמד מרכזי כשאחד מבניה, ליקורגוס, הגה ועיגן ברחבי מדינת ספרטה מהפך חקיקתי הנודע בשם ״הרטרה הגדולה״ הלא היא המהפכה שעיגנה את חוקתה של ספרטה למשך 650 שנים. ספרטה הצליחה לשמור על עצמאותה ברצף משנת 840 לפנ"הס ועד 192 לפני הספירה, אז השתלבה בליגה האכאית – קונפדרציה של ערי מדינה יווניות בתקופה ההלניסטית בחבל אכאיה שבצפון חצי האי הפלופונסוס. 

ליקורגוס ההוגה החוקתי יכול היה לבצע מהפך חקיקתי בשל מעמדו כבן לאחת משתי משפחות המלוכה ששלטו במשך כל אותן 650 השנים בספרטה בשיטת הדוארכיה = שני מלכים ששולטים במקביל. לא ״ממלאי מקום״, לא "חליפי" ולא בכאילו – ממש במקביל.

מלכי ספרטה לא היו מלכים במובן השגור היום, ומעצם היותם שניים כוחם היה מוגבל, מצומצם ומפוקח באופן מעורר השתאות האחד על ידי האחר עד כדי כך, ש״מלכי״ הדמוקרטיה המודרנית בישראל יכולים ללמוד משהו על צניעות ופיקוח על הכוח מהדואכים של ספרטה.

למרות קיומם של מלכים, המוסד המדיני החשוב ביותר בספרטה היה המועצה ולא המלכים. המועצה – כללה 28 זקנים אליהם נוספו שני המלכים שיכלו להיות צעירים מאוד, לעתים ילדים ממש. המועצה החזיקה בזכויות חקיקה ושיפוט ושימשה גם כבית משפט עליון שיכול לשפוט גם את המלכים. 

קפיצה ל 2022 – זוכרים שבית המשפט העליון קבע ברוב מוחלט של 11 שופטים שאין לו סמכות למנוע מנאשם לכהן כראש ממשלה? ביבי לא היה מצליח לעבור את מועצת ספרטה בשום קומבינה או מניפולציה. את אסתר חיות, נשיאת העליון, הוא עבר בקלות מעוררת תהיות.

הליכי החקיקה וקבלת החלטות מדיניות בספרטה כללו שני שלבים. במועצה הקטנה יחסית נדונו בדיון ראשוני חוקים והחלטות שהיא יזמה ושאותן הביאה לאישור לאסיפת העם. כך השתתף העם ממש בהכרעות הנוגעות לחייו וזכה להכרה ולכוח השפעה בתהליך קבלת ההחלטות. מתי ראינו בישראל משאל עם? אני לא זוכרת כי לא היה.

אסיפת העם אומנם הוגבלה לביקורת על נושאים שהובאו אליה ולא היתה לה סמכות ליזום נושאים לדיון, אבל היה בכוחה למנוע מהלכים כפויים. המילה האחרונה היתה של אסיפת העם, והיא לא היתה כלל חותמת גומי – המועצה יכלה לדחות החלטה פזיזה של העם. מתן זכויות לגוף האזרחים מנע השתלטות של רודנים, ומן המפורסמות היא שבמאות שנות קיומה וחרף קיומם של מלכים, לא היה שלטון רודנים בספרטה. 

בתחילת דרכה, שרר בספרטה אי־שוויון קיצוני, חסרי כול ועניים רבים הכבידו על העיר בעוד העושר כולו התרכז בידי מעטים. כדי לסלק מן המדינה יהירות, קנאה, פשע וחיי מותרות, המועצה שכנעה את האזרחים להפקיע את כל הקרקעות ולחלקן מחדש. לאחר החלוקה הוסכם במועצת העם לחיות זה עם זה על פי אמצעי חיים שוויוניים ואחידים ולשאוף להצטיינות במידות הטובות המוסכמות על אסיפת העם. כך ביקשו להביא למצב שבו לא יהיה הבדל או אי־שוויון כלשהו בין איש לרעהו מלבד גינוי המעשים המכוערים ובהם התנשאות והיבריס, ומצד שני, שבח המעשים הטובים שבין אדם לאדם (פלוטרכוס, חיי ליקורגוס, 8).דינו של מי שלקה והורשע בהיביריס, מעניין לגלות, היה מוות. לא פחות. 

לספרטה ב- 840 לפני הספירה, לפני 2,862 שנים – היתה חוקה. לנו עדיין אין. החוקה של ספרטה עסקה בהכל, מזכויות אדם ועד אופן החינוך. דווקא שיטת החינוך הספרטנית נהייתה לזיכרון היסטורי מרכזי של הממלכה הקדומה הזו.

אם נזכור שמדובר בחוקה שהתקבלה לפני 3,000 שנה, נוכל להתפעל מהקדמה ומהפתיחות שקיימים בחלקים ממנה לצד הוראות חוק קשות ואכזריות. ההוראות הקשורות בחינוך שייכות לקטגוריה השנייה. החוקה עוסקת בכללים הנוגעים לחינוך בנות, היא קובעת שנערות צריכות לעסוק בספורט כמו נערים כדי שהן תהיינה חזקות ומסוגלות ללדת ילדים חזקים. גם חוקי הנישואים כוונו לכך שייוולדו הילדים החזקים והבריאים ביותר, לדוגמה: על הנישואים להתממש רק כשהגבר והאישה שניהם בוגרים גופנית. 

החוקה הספרטנית עוסקת גם באופן נרחב בחינוך הילדים עצמם. ישנן דוגמאות רבות ומפורטות לצורת החינוך, למשל: הילדים חונכו להיות צנועים וצייתנים; לילדים ניתן מעט אוכל משלוש סיבות: כדי להרגיל אותם לאכול מעט; כדי שיגדלו לגובה ולא ישמינו; כדי שירעבו עד שייאלצו לגנוב אוכל, דבר שילמד אותם לחשוב על תחבולות ויפתח אצלם תושייה שתסייע להם בחיים ובקרב. האם זה היה ההיגיון שהסתתר מאחורי ההחלטה של משרד הבריאות הישראלי לכפות עטיית מסיכות על ילדי ישראל? האם רצה להקשיח אותם ולהכינם לקרב? ולאיזה קרב בדיוק?

ומה קרה אצלנו באותן 650 שנים? ממלכת ישראל המאוחדת התפצלה לשתי ממלכות, ישראל ויהודה. ישראל נכבשה ותושביה הוגלו על ידי אשור (721־), יהודה הוגלתה, בית המקדש הראשון חרב ותושביה הוגלו על ידי בבל (586־). הצהרת כורש (538־), שיבת ציון (510־) עזרא ונחמיה, כיבושי אלכסנדר מוקדון וממלכת החשמונאים (165־). כל כך הרבה טלטלות, בניה והתפרקות, כיבושים וגלות, ובעיקר – היעדר רצף יציב וקבוע של קיום. ונכון, המיקום הגיאוגרפי שלנו בעייתי, אנחנו ״על הדרך״ שבין ממלכות קדומות וזו תמיד היתה בעיה. אבל טרם השכלנו ללמוד מממלכות קדומות אחרות על חשיבותם של האזרחים לקיומה הארוך והיציב של המדינה. 

בסיס הפירמידה בכל מדינה הם אזרחיה. ככל שהבסיס נלחץ ונרמס, כך קריסתו מחייבת את קריסת הפירמידה כולה. ליקורגוס הבין את זה לפני כמעט 3,000 שנים. בנט, נתניהו ודומיהם אינם מבינים את זה היום. הם מתבצרים ומתרחקים מהעם, משקרים לו ומלעיטים אותו בילקוט כזבים 24/7, הם עושקים את העם במיסים כבדים באופן קיצוני שמזכיר תקופות עבדות חשוכות, והם מזרימים את כספי העושק החוצה, לתאגידי ענק חיצוניים ולעצמם. לפעמים זה מופיע בצורת מטוסים מיותרים שעולים כמעט מיליארד שקל מכספי הציבור, לפעמים בדמות שיפוץ בעלות 50 מיליון ש"ח של בית פרטי, ולרוב בדמות הטלת אינסוף מיסים ישירים ועקיפים עד שהשרידות הקיומית נהיית למשימת העל של רבים מהאזרחים. 

מתי נהפך השלטון לאויב בעיני האזרחים? כשהשלטון עצמו רואה באזרחים אויב ולא שותף עיקרי. מתי הכעס הופך לזעם? כשפוגעים בילדים. כשמנסים למשמע אותם, לאלף אותם לצייתנות עיוורת. ישראל 2022 אינה ספרטה. ההורים של היום אינם שכירי חרב קשוחים שמעדיפים להרעיב את ילדיהם כדי שיגדלו לגובה ולא לרוחב. שמישהו יגלה את זה בבקשה לשרת החינוך.

* הכותבת היא עורכת דין