"שקיפות מוחית"

אחד הפאנלים היותר מטרידים שהתקיימו בכנס השנתי בדאבוס היה בנושא "מוכנים לשקיפות מוחית" (Ready for brain TRansperacy).

הפנאל, בהנחייתה של ניטה פרהאני, חוקרת עתידנות מאוניברסיטת דיוק בארצות הברית, עסק במה שלדבריה צופן לנו העתיד "הלא רחוק מהעין". מדובר במציאות אורווליאנית שבה גלי המוח שלנו מנוטרים במקום העבודה ומאפשרים למנהלים ולממשלה לעקוב אחר העובדים ולהסיק מסקנות בנוגע לפעילות המחשבתית שלהם.

"אולי תופתעו לשמוע שהעתיד הזה נמצא כבר כאן" אמרה פרהאני לקהל בדאבוס בגאווה והתרגשות לאחר הצגת סרטון אנימציה קצר. בסרטון, נציגי הממשלה מזמנים נתונים של גלי המוח של עובד בחברה החשוד בפעילות עבריינית. "כל מה שראיתם בסרטון מבוסס על טכנולוגיה שכבר נמצאת איתנו היום", היא אומרת שם. במהלך המצגת, מדגימה פהראני כיצד באמצעות טכנולוגיות קיימות – כמו אוזניות עם חיישנים רגישים שקולטים פעילות מוחית – ניתן לעקוב אחר תשומת הלב של העובדים ולדעת במדויק במה הם מתעסקים בכל רגע ורגע.

היא הוסיפה כי טכנולוגיות מעקב אחר עובדים אינן דבר חדש, וסיפרה שבחברות ענק כמו אמזון ו-וולמרט האמריקניות כבר היו ניסיונות להטמיע מערכות מעקב מבוססות GPS ונתונים גופניים במטרה לנטר את רמת האפקטיביות של העובדים. "מעקב אחר המוח האנושי יכול, בהקשרים מסוימים, להיות כלי עוצמתי ואפקטיבי כדי להפוך את מקום העבודה ואת החיים שלנו לטובים יותר", סיכמה פהראני בנימה חיובית את הרצאתה. ואז, הוסיפה הערת שוליים על כך שלטכנולוגיה הזאת יכולים להיות שימושים דיסטופים שכן היא עלולה לחשוף את הסודות הכמוסים ביותר שלנו ולכן עלינו להתקדם בזהירות.

במהלך סשן השאלות והתשובות בסוף המצגת שאל ניקולס תומפסון, מנכ"ל רשת המדיה "The Atlantic", את ד"ר פהראני האם ניתן להשתמש בטכנולוגיה הזו גם מרחוק וללא שימוש באביזרים שמצריכים את ההסכמה של המשתמש ללבוש אותם. תשובתה היתה שהטכנולוגיה לא יכולה לקרוא פעילות מוחית מרחוק, אבל היא כן יכולה "לשבש פעילות מוחית".