די, דיינו, חלאס

קשה לי לחשוב על אדם אחד שמעביד אדם אחר בתנאי עבדות נוראים. בלי זכויות, ללא תנאים סוציאליים, בלי גמול או תנאים, בלי קרן השתלמות, בלי פנסיה וכנגד רצונו. כן, כן, הדבר הזה קורה אפילו היום ב-2023. פשוט לא ייאמן. אני בכלל לא מצליח להבין איך דבר כזה קורה וגם בתכל׳ס, לא מוכן להבין איך אנשים מעבידים ככה ואפילו מתעללים באנשים אחרים. מה זה החרא הזה? תפסיקו עם זה! מיד ובדיעבד! זה לא מתאים! בשום צורה!

בעולם הפחות גשמי, עבדות היא גם מצב תפיסתי. כי כולנו באיזשהו אופן עבדים וכולנו רוצים להיות חופשיים, אבל ממה אלוהים ממה…?

אנחנו עבדים של רעיונות ושל קונספציות שאחרים המציאו בשבילנו ואנחנו עבדים של הרגלים שבנינו במו ידינו. כל מי שמכור למשהו הוא עבד של משהו — של סיגריות, קניות, סקס, אלכוהול, הנאות מכל מיני סוגים. אז זה זמן מצוין עכשיו לשאול את עצמנו: האם הדרך שבה אנו פוסעים נובעת מבחירה חופשית? ממחשבה חופשית? האם אני אדם חופשי בעולם? אני ממש לא בטוח, כי אם כן, אז איך יכול להיות שיש אנשים ששולטים במה שאני מכניס לגוף שלי?! נניח, אפילו רק לצורך הדוגמה שזה סמים (שהם לרוב לא בריאים ואפילו יכולים להיות מסוכנים), אבל עדיין, איך יתכן שיש למישהו את היכולת להחליט אם מותר או אסור לי לעשות את זה?

בזמננו, קשה לנו לראות את העבדות שלנו, של מי אנחנו עבדים ואיך מצליחים להנדס לנו את המחשבה כנגד רצוננו.

העבדות לוקחת מאנשים את החופש כדי לגרום להם לעשות משהו נגד רצונם. אבל האמת היא שאנשים חופשיים הם יצירתיים ופוריים הרבה יותר. כמו למשל עמלי אישתי שביקשתי ממנה היום להכין לי את המרק האהוב עליי והיא המתוקה שתמיד שם בשבילי התחילה מיד לעבוד במלוא המרץ, חתכה ועמלה בלי סוף. ואני בינתיים כתבתי לכן מתכון מהחלומות של היציאה האולטימטיבית מעבדות לחירות אבל בסטייל 🙂

מרק פו ויאטנמי

משרים אטריות אורז שטוחות במים פושרים (אפילו לכיוון הקר),

ומכינים לנו בצד:

נתחים של בשר עם עצם (אוסובוקו)

ונתחים לבישול ארוך (אונטריב/כתף),

וכנפי עוף.

להכנת ציר בשר

בסיר שמים מעט שמן,

צורבים את הנתחים של הבשר והעוף

ומכסים במים.

כשרותח, מוציאים את הקצף שנוצר מהבישול עם כף

ואז ממשיכים לבשל על אש נמוכה 6 שעות

או בסיר לחץ כשעה וחצי.

ציר ירקות ותבלינים לפו

צורבים על אש גלויה על הגז/ברנר

שני בצלים בינוניים,

גלגנגל טרי או קפוא (שורש מהמשפחה של הג׳ינג׳ר).

מרתיחים מים בסיר,

מוסיפים: שומר, כרוב, גזר, שום, 2 מקלות קינמון.

על מחבת קולים קצת:

הל שחור, כוכב אניס, זרעי שומר, זרעי כוסברה, ציפורן, פלפל אנגלי.

אם אין מסננת דקה דקה (שינואה) שמים הכל בתיון (בד טטרה קטן וקשור)

ומוסיפים לסיר. מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה.

מכינים בצד

בצל ירוק קצוץ דק, עלי בזיליקום תאילנדי, נבטים, פלפל צ'ילי אדום וליים.

מסדרים בקערה. מסננים את שני הצירים. מאחדים אותם. מביאים לרתיחה.

מבשלים את האטריות בציר כדקה ושופכים הכל לקערה.

מנשנשים ברעש גדול את המרק הטעים בתולדות העולם,

מודים מכל הלב לעמלי, מצלמים ומתייגים.