הסרבי הסרבן

בנובמבר 2021 הודיעה מדינת ויקטוריה, מארחת אליפות אוסטרליה הפתוחה (טורניר טניס), כי לא תתיר כניסת טניסאים בלתי מחוסנים לתחומיה. באותה עת פרסם נובאק ג'וקוביץ', מי שהיה אלוף העולם בטניס ומדורג היום מס' 2 בעולם, ברשתות החברתיות, שקיבל אישור מיוחד מוועדת חריגים. וזה היה נכון, אבל לזמן קצר: הוא קיבל אישור מיוחד להגיע. אלא שהדבר עורר את זעם הציבור האוסטרלי, ונוצר גל מחאה רציני. הוא נעצר במלון בו התאכסן, ובסופו של יום, ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון הודיע כי הטניסאי הכוכב לא יזכה ליחס מועדף וגורלו יהיה זהה לכל אדם שלא התחסן. "הוויזה של מר ג'וקוביץ' בוטלה", צייץ מוריסון, "חוקים הם חוקים, בטח כשזה נוגע לגבולות שלנו. אף אחד אינו מעל החוק".

מוקדם יותר באותו ערב, לאחר שעות של עיכוב ממושך, יצא אביו של ג'וקוביץ' נגד היחס שקיבל בנו. "זה מאבק בשביל העולם החופשי, לא רק בשביל נובאק. אם לא ישחררו אותו בתוך חצי שעה, נצא לרחובות". הרשויות לא התרגשו. לאחר פנייה רשמית של שר החוץ הסרבי שדרש את שחרורו המיידי, הוחלט על סילוקו לארצו מבלי שיוכל להשתתף בטורניר.

"מעולם לא התנגדתי לחיסונים, אבל מאז ומתמיד תמכתי בחופש לבחור מה להכניס לגוף שלנו. כמובן שאני מקווה להמשיך לשחק עוד הרבה שנים ועדיין מקווה שלא תהיה חובת התחסנות לטניסאים בעתיד, אבל אעמוד מאחורי ההחלטה שלי. הערכים שלי וההחלטות שאני מקבל בנוגע לגוף שלי, יותר חשובים מכל תואר. אני מנסה להיות קשוב לגוף שלי עד כמה שניתן".

אמר ג'וקוביץ' בחודש ינואר השנה, בראיון ל־BBC. 

עד היום מתקשים רבים להבין את השיקולים מאחורי החלטתו המהדהדת של כוכב הטניס העולמי, נובאק ג'וקוביץ' שלא להתחסן ולבלום בכך את הקריירה המשגשגת שלו. זה נתפס כמעשה תמוה, לא ייאמן, מעורר השתאות ממש – איך כוכב אחד מעז – ועוד כשהוא פסע מלהירשם בהיסטוריה כגדול הטניסאים של כל הזמנים. אבל אנשים בעלי מודעות גופנית ורוחנית אולי מתפלאים קצת פחות; המורה ליוגה הנודע, ב.ק.ס איינגאר טבע את המושג: "גופי הוא מקדשי, האסאנות (התנוחות) הן תפילותיי". אך עבור ספורטאים מקצוענים, בוודאי בקנה מידה של ג'וקוביץ', גופם אינו רק מקדש – הוא מכונה. כלי עבודה. 

מלאכת התחזוקה השוטפת של הגוף המקצועני הזה עברה בעשורים האחרונים מהפכה. לעבודה הקונבנציונלית בחדרי כושר התווספו אינספור טכנולוגיות מתקדמות לשיפור ולמיקסום יכולותיו של האתלט: יוגה. פילאטיס. תזונה מדוקדקת. גמישות. מדיטציה. אמבטיות קרח. תאי לחץ. מאמנים מנטליים ופסיכולוגים. מעטפת שלמה. 

גם כוכב הכדורסל הנודע לברון ג'יימס סירב בהתחלה להתחסן נגד הקורונה אבל נכנע ללחצים בשלב מסוים (או כמו שהוא קרא לזה "עשיתי מחקר והגעתי למסקנה"). הוא סיפר פעם שהוא מוציא מיליון דולר בשנה על אימונים אישיים וטיפולים מתחומים שונים. 

מדובר בטיפולים סיזיפיים יום יומיים שנועדו להביא ספורטאים אלופים לפסגת המיצוי של יכולותיהם, למניעת פציעות ולהארכת הקריירה שלהם. מפעל חיים. אפשר להניח שאלופים בצמרת פיתחו מודעות ומישנה סדורה לגבי האופן שבו הם מתחזקים ומטפחים את גופם, את בריאותם ואת הכושר שלהם, ואז לפתע פתאום נחתה עליהם הגזירה של חיסוני החובה. 

הרוב המכריע של הספורטאים המקצוענים לא שאלו שאלות – מכל מיני סיבות. יש מי שהדילמה לא עלתה בדעתם כלל. יש מי שסירבו אבל חששו למוניטין שלהם, להמשך הקריירה, ונכנעו. וישנם יחידי סגולה שהחליטו ללכת עם צו לבם. למשל, הכדורסלן הענק קיירי ארווינג, למשל, נובאק ג'וקוביץ'. היו עוד כמה, ספורים. 

•••

ג'וקוביץ' (הידוע גם בכינוייו – "נולה" ו־"הג'וקר") נולד ב-22 במאי 1987 בבלגרד, סרביה. הוא חי במונטה קרלו. משנת 2004 הוא מנהל מערכת יחסים עם אם שני ילדיו, בת ארצו, ילנה ריסטיץ', איתה התחתן ב-2014. הוא החל לשחק טניס בגיל ארבע ושנה אחר כך כבר התגלה על ידי אגדת הטניס היוגוסלבית ילנה גנצ'יץ': "מדובר בכישרון הטניס הגדול ביותר שראיתי מאז מוניקה סלש". 

בגיל 13 עזב את הבית כדי להתאמן באקדמיית הטניס של ניקולה פיליץ' במינכן ובמשך ארבע שנים טס הלוך וחזור מסרביה לגרמניה. בשנים האלה למד אנגלית, גרמנית ואיטלקית. בגיל 14 החל בקריירה בינלאומית. 

ב-2010 במהלך רבע גמר אליפות אוסטרליה, חש ג'וקוביץ" ברע. הוא ניסה להתאושש בחדר ההלבשה אבל אחרי שהחל להקיא והתקשה לנשום החליט לפרוש מהמשחק. דר' איגור ציטויביץ' שנכח במשחק, חשד כי קשיי הנשימה שעמם התמודד השחקן הם תוצאה של חוסר איזון במערכת העיכול. הוא דיבר עם השחקן בהמשך וגילה שג'וקוביץ' סובל מרגישות לגלוטן. בדיקות דם יסודיות הצביעו בנוסף על רגישות ללקטוז ולעגבניות.

שבועיים לאחר שהפסיק לחלוטין לצרוך גלוטן הספיקו כדי להיווכח עד כמה הצעד היה נכון מבחינתו. הוא הרגיש קליל יותר ומלא אנרגיה בין השאר כתוצאה משיפור משמעותי באיכות השינה שלו. בחלוף שנה, הוא העיד כי נהיה חד יותר מנטלית, אנרגטי ובריא יותר. במקביל, הפחית למינימום גם את צריכת הסוכר. זו היתה תקופה מכוננת בקריירה של ג'וקוביץ', השלב שבו הוא נטש את הרפואה הקונבנציונלית והתמקד באלטרנטיבית. שיאצו, דיקור הסיני ומיינדפולנס נהיו השגרה החדשה שלו. 

•••

סאגת הסירוב של ג'וקוביץ' להתחסן קיבלה מומנטום תקשורתי אדיר סביב אליפות אוסטרליה ופתחה תיבת פנדורה אמיתית. הוא היה מותג מסוג מסוים והפך בן ליל למותג אחר. הוא קנה לו קהל חדש ולא מוכר ואיבד אוהדים ותיקים רבים. המעצר שלו בכניסה לאי הוא אבן דרך. התעקשותו הציפה את הדיון המוסרי סביב החיסונים כפי שלא הציף אותו שום דבר עד אותו פרק זמן – בארוחות שבת ובפרלמנטים בבתי הקפה. אפילו ערוצי הספורט בתקשורת הממסדית ומהדורות חדשות של ערוצי לויין רגילים לא יכלו שלא להתייחס לממותה שבחדר. 

הסרבן הסרבי תפס חלק לא מבוטל מחובבי הספורט והענף, עיתונאים ואחרים, כשהם נדרשים למשהו שעד כה העדיפו להתעלם ממנו – התמודדות עם ההשלכות החברתיות־מוסריות מרחיקות הלכת של האפרטהייד הגלובלי החדש. הוא כפה עליהם לבחון סוגיות כמו – איפה הם בסיפור. איפה אנחנו. כמה זה מדעי. כמה זה חברתי. כמה זה פוליטי. כמה זה שליטה. כמה זה הכל ביחד. היו כאלה שבזכות עמידתו של ג'וקוביץ', קלטו בפעם הראשונה מאז שהקורונה פרצה, שאולי באמת איבדנו את זה, כחברה. 

אבל היו גם כאלה שחשבו אחרת. רפאל נדאל, יריבו, צוטט כך: "העולם סבל מספיק. לך תתחסן. אם הוא היה רוצה, הוא היה משחק פה באוסטרליה בלי שום בעיה. יש חוקים. אני לא רוצה לכפות שום דבר על אף אחד, אבל אם אתה לא מתחסן, אתה בבעיה. הרבה אנשים מתו בשנתיים האחרונות. לתחושתי, החיסון הוא הדרך היחידה לעצור את הנגיף. זה מה שהמומחים אומרים, ואני לא האיש שימצא פתרון אחר. ג'וקוביץ' קיבל החלטה, אבל יש לה השלכות. אני לא שמח שזה קרה ומצטער בשבילו, אבל הוא כבר חודשים ידע מה המצב וקיבל החלטה". 

ברור שהמצב לא אידיאלי, אבל אני חושב על המשפחות באוסטרליה, שסבלו כל כך הרבה בשנתיים האחרונות, ועברו סגרים ארוכים".

המרכז לבקרת ולמניעת מחלות בארה"ב הבהיר לפני שבועות ספורים שדרוש חיסון כדי להיכנס למדינה, מה שישפיע על ג'וקוביץ' בשני טורנירים חשובים נוספים. "כשנרשמתי אוטומטית לאינדיאן וולס ולטורניר מיאמי, ידעתי שרוב הסיכויים שלא אוכל 

להגיע לשם", הוא כתב באינסטגרם, "אבל בגלל שהדברים משתנים כל הזמן, רציתי לחכות ולראות אם משהו ישתנה בנוגע לקורונה". 

והוא צדק. 

בימים אלה הגיעה אליו בשורה טובה מצרפת; מארגני הרולאן גארוס הצהירו שהוא יוכל להשתתף בטורניר הקרוב בפאריס. אבל גם ההחלטה הזו עלולה להתהפך בהתאם להתפתחויות החדשות של הווריאנטים, הבוסטרים וספיחיהם. 

ג'וקוביץ" הצהיר יותר מפעם אחת לאחרונה שהוא לא יתחסן גם אם זה ימנע ממנו לקחת חלק בסבב העולמי. אם אנגליה תישאר פתוחה, עושה רושם שגם בלונדון לא יערימו עליו קשיים מיוחדים להשתתף בקיץ בטורניר ווימבלדון, הדובדבן בקצפת של הגראנד סלאם. "אני מצפה שנובאק ישחק אצלנו ביוני", אמר בפברואר הטניסאי לשעבר טים הנמן, ממנהלי האליפות. "אני מבין את החששות שלו. אני חוזר ומדגיש את הזכות שלו בנוגע לחיסון כן או לא. כשחקן לשעבר וכאוהד טניס ההתבטאות שלו בראיון היא לא מה שהייתי רוצה לשמוע אבל זה בוודאי לא הפתיע אותי ובוודאי שהוא הולך להיות מאוד מוגבל בניידות שלו בגלל שהוא לא מחוסן".

סטפנו ציציפס, טניסאי יווני הנמנה על הטופ העולמי, נשמע כמישהו שלא אוהד את המהלך של ג'וקוביץ'. הוא אמר שג'וקוביץ' מסכן את הטורניר. אולי הוא חושש להידבק. אולי הוא פוחד מאיבוד שליטה הנוגע לארגון האליפות. "ג'וקוביץ" רוצה לקבוע את החוקים שלו. הוא עושה דברים שלרוב הטניסאים אין את הביצים לעשות. צריך הרבה חוצפה להגיע לטורניר ולחשוב שתוכל להיכנס למרות שלא פעלת לפי ההנחיות. הוא שם את כל הגרנד סלאם בסיכון. היו לי חששות אבל בחרתי להתחסן ולהתרכז בטניס. מיעוט קטן מאוד של מקצוענים בחר שלא להתחסן ולהציג אותנו, המחוסנים, כשוטים או משהו".

הטניסאי הבריטי אנדי מארי התייחס בפוליטיקלי קורקטיות בריטית טיפוסית כשנדרש לסוגייה והעיד על עצמו כי הוא "קיבל את המיקרו צ'יפ השלישי שלו", וכי "הוא מאמין במדע". 

הטניסאית היפנית הגדולה נאומי אוסקה שב-2019 דורגה ראשונה בעולם אמרה בזמן אמת שחילוקי הדעות סביב הפרשה מצערות. "הוא טניסאי גדול וחבל שיזכרו אותו בדרך הזו. אבל זה עניין של הממשלה האוסטרלית איך היא מטפלת בעניין הזה". 

קיירי נשאר בריא

מגה סטאר נוסף שנחרט בתודעה הציבורית כאיש עקרונות ומתנגד לחיסוני הקורונה הוא הרכז של ברוקלין נטס, קיירי אירווינג, אחד הגדולים בתולדות המשחק וגם אחד השנויים במחלוקת שביניהם. בדומה לג'וקוביץ' גם אירווינג, למרות שהוא משחק ספורט קבוצתי, תמיד היה וואן מן שואו. על המגרש ומחוצה לו. הוא מוכר גם כפעיל חברתי. בימים הסוערים שעברה אמריקה סביב רצח ג'ור'ג פלויד על ידי שוטר הוא ניסה ביחד עם עוד 80 שחקנים להשבית את הליגה. 

בפברואר 2017 יצא אירווינג בהכרזה ש"העולם שטוח", וש"זו אפילו לא תיאוריית קונספירציה". מאוחר יותר, הסביר מה היתה מטרתו: הוא לא באמת חושב שהעולם שטוח אלא שהוא רצה להפנות את תשומת הלב לדיסאינפורמציה שאנחנו מקבלים מהתקשורת ולבלבול שקיים כיום בגלל תופעת עודף המידע.

מחודש ינואר השנה מורשה איירווינג לשחק במשחקי החוץ של ברוקלין. החוקים של מדינת ניו יורק לא מאפשרים לו בשלב זה לקחת חלק במשחקי הבית. 

בענין סירובו להתחסן צוטט כשאמר: "קיבלתי את ההחלטה שלי ואני עומד מאחוריה. אני לא הולך להכניס את המדע לעולם הכדורסל. כל אחד זכאי לעשות מה שהכי טוב לעצמו".

הסלבס של נפגעי החיסון

שני מקרים
(של ספורטאים שנפגעו אבל שרדו) ושהותירו חותם בקנה מידה עולמי היו כמובן התמוטטותו של הכדורגלן הדני כריסטיאן אריקסן במהלך משחק הפתיחה של היורו האחרון לפני כתשעה חודשים. כנגד רוב הסיכויים הוא חזר באחרונה לסגל לנבחרת וחתם בקבוצת ברטנפורד. המקרה השני הוא של הכדורגלן סרחיו אגוארו שנאלץ לבקש החלפה בדקה ה-41 של משחק בין ברצלונה קבוצתו לאלאבס בגלל כאבים בחזה וקשיי נשימה. חודש לאחר מכן הודיע הארגנטינאי על פרישה.

ואצלנו בזירה המקומית, מוכר סיפורו של הכדורסלן גולן גוט מנס ציונה שחווה תופעות לוואי קשות אחרי החיסון הראשון. "עשיתי את החיסון הראשון לקורונה בתחילת פברואר ואחרי כמה שעות התחלתי להרגיש שאני לא ממצמץ כמו שצריך", סיפר גוט בריאיון לוואלה! ספורט. "שאלתי את החברה שלי מה קורה, והיא אמרה לי שאני לא מצליח למצמץ בעין שמאל והיא לא נסגרת כמו שצריך. זה היה מוזר. חשבתי שאולי זאת עייפות. אחר כך אכלתי קורנפלקס והרגשתי שנוזל לי החלב בצד שמאל של הפה. הבנתי שמשהו לא בסדר. קראתי לאמא שלי, החלטתי ללכת לישון ולראות מה יקרה כשאקום בבוקר. למחרת, העין שלי היתה יבשה וגירדה מאוד. הלכתי לרופא עיניים. הוא אמר לי שהקרנית שלי יבשה, ושהגעתי בזמן כי אם הייתי מחכה עוד, אולי הייתי מאבד את הראייה בעין שמאל. כנראה ישנתי עם עין אחת פקוחה בלילה. רצתי למיון, נוירולוג ראה אותי, עשו לי בדיקות. במשך תקופה ארוכה, בערך חודשיים וחצי, הייתי על סטרואידים. הייתי צריך לישון עם משחה בתוך הכרית של העין, ועם טייפ שיסגור את העין בלילה. זו הייתה תקופה מאוד קשה".