נושאים

האם אפשר למרוד בכל זה? האם אפשר להתקיים בצורה עצמאית, עם שיפוט שאינו מוכתם לחלוטין על ידי מניפולציות? האם, בעידן האובר-מודרניסטי הזה, לאדם היחיד שמבקש לעצמו (או לעצמה) אמת, אוטונומיה, פרספקטיבה אישית נקיה, יש עדיין תוחלת?

אימוץ המדע כבסיס להסתה ולאפליה היה מוטיב מרכזי בתעמולה הנאצית. אימוץ ה"אמת המדעית" לטובת תעמולה אנטישמית מופיע בכל סרטי התעמולה. גם אלברט איינשטיין הוכפש על ידי התעמולה הנאצית כמכחיש מדע וכמי שהמדע שהוא מקדם הינו מדע כוזב

יום הזיכרון מהלל את זכרם של חיילים שנפלו בהגנה על המולדת. אבל סיבת המוות המובילה של חיילים בסדיר היא התאבדות. השניה - תאונות אימונים. השלישית - תאונות דרכים. ונזכור את כולם?

בשנתיים האחרונות, חופש התנועה וחופש הדיבור ועמם הזכויות הטבעיות ביותר, תוייגו כסכנה שיש למגר אותה, כאילו היו נגיף שמוצאו מעטלף סיני ולא יסודותיה של הדמוקרטיה המודרנית

פרשת אֱמֹר היא אחת הַשּׂוֹרְדוֹת הגדולות של התורה. היא אמנם אינה מיתית כמו פרשות גן העדן, המבול האבות והאמהות של ספר בראשית. היא גם לא מפורסמת כמו יציאת מצרים ועשרת הדברות של ספר שמות. אבל אותותיה חקוקים בחיינו ומתקיימים עד ימינו בהיבטים שונים...

עצמאות אמיתית היא מבחן קשה מאוד בהליכה "על עיוור" אל הלא נודע, בלי המראה החברתית שמלווה את כל מעשינו מאז עמדנו על דעתנו ולמעשה מגדירה אותנו. וזו משימה קשה מאוד לכולם. אבל מעט קשה יותר למי שבחרה, כמוני, לעמוד ערב ערב מול מראה...

לכבוד יום העצמאות, נורה תבור מספרת על קורותיו של עגל אחד מפורטוגל שסירב לצעוד כצאן לטבח

השאלה "מה עושים עם הילדים" היא עתיקת יומין ואין עליה תשובה ברורה, השאלה "מה לא עושים עם הילדים" כבר יותר ברורה מפעם, או לפחות אמורה להיות

איילת אריה, מורה בבית יצחק, מתעקשת כבר שנתיים להגן על הילדים