לפני כשלושה חודשים הודיעו חברות מייקרוסופט ו-OpenAI, מפתחת ChatGPT, על הקמת פרויקט שאפתני בשם סטארגייט; דאטה סנטר חדש בשווי 100 מיליארד דולר, שיוקם בחמישה שלבים ויסתיים עד 2028. מדובר במחשב-על שישמש תשתית לבינה המלאכותית, הצורכת כמות מחשוב ואחסון ענקית שגדלה משנה לשנה. הרעיון הוא לייצר בינה מלאכותית מתקדמת יותר, שתדע לזהות רגשות ולהבין הקשרים ברמה גבוהה יותר מן הטכנולוגיה הקיימת כיום. לטענת מייקרוסופט ו-OpenAI, לסטארגייט יהיו יכולות מחשוב מתקדמות לצורכי פיתוח תרופות חדשות, מחקרי אקלים ומדע.
לצורך השוואה, הדאטה סנטר הגדול ביותר שפועל כיום בעולם שייך לחברת סין טלקום, במרכז המידע המונגולי. הוא משתרע על מרחב של מיליון מ"ר – שווה בגודלו לכ-223 מגרשי כדורגל – ועלותו כשלושה מיליארד דולר בלבד. הדאטה סנטר הגדול בארה"ב נבנה באיווה על ידי גוגל, בעלות של חמישה מיליארד דולר…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)

לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ"ל אפל אמר פעם "אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה". בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.

מנוי דיגיטלי – גישה מלאה לספריית התוכן של בראשית

מנוי חודשי למגזין "בראשית" – חודש ניסיון

לפני כשלושה חודשים הודיעו חברות מייקרוסופט ו-OpenAI, מפתחת ChatGPT, על הקמת פרויקט שאפתני בשם סטארגייט; דאטה סנטר חדש בשווי 100 מיליארד דולר, שיוקם בחמישה שלבים ויסתיים עד 2028. מדובר במחשב-על שישמש תשתית לבינה המלאכותית, הצורכת כמות מחשוב ואחסון ענקית שגדלה משנה לשנה. הרעיון הוא לייצר בינה מלאכותית מתקדמת יותר, שתדע לזהות רגשות ולהבין הקשרים ברמה גבוהה יותר מן הטכנולוגיה הקיימת כיום. לטענת מייקרוסופט ו-OpenAI, לסטארגייט יהיו יכולות מחשוב מתקדמות לצורכי פיתוח תרופות חדשות, מחקרי אקלים ומדע.
לצורך השוואה, הדאטה סנטר הגדול ביותר שפועל כיום בעולם שייך לחברת סין טלקום, במרכז המידע המונגולי. הוא משתרע על מרחב של מיליון מ"ר – שווה בגודלו לכ-223 מגרשי כדורגל – ועלותו כשלושה מיליארד דולר בלבד. הדאטה סנטר הגדול בארה"ב נבנה באיווה על ידי גוגל, בעלות של חמישה מיליארד דולר. סטארגייט, אם כן, הוא פרויקט הגדול פי 20 ומעלה מהדאטה סנטרים הגדולים ביותר בעולם.
מייקרוסופט תהיה המממנת המרכזית של הפרויקט. החברה כבר השקיעה כעשרה מיליארד דולר בחברה של סאם אלטמן, OpenAI, המשלבת את מוצריה במנועי מייקרוסופט תחת המותג CoPilot. השבבים לסטארגייט יסופקו על ידי Nvidia, חברה שנסקה לאחרונה בבורסת נאסד"ק. היא השניה בשוויה בעולם ועקפה אפילו את אפל, לאור הביקוש לשבבי בינה מלאכותית.
הפרויקט הזה הוא רק חלק קטן מן השאפתנות של אלטמן, שמעוניין לגייס השקעה חסרת תקדים של שבעה טריליון דולר, לצורך ייצור שבבים מתקדמים. בפברואר 2024 הוא דיווח שניסה לגייס את הכסף בין היתר באיחוד האמירויות, בסופטבנק, חברת השקעות הענק היפנית וב-TSMC – יצרנית השבבים הטייוואנית. אחת הבעיות הגדולות בפיתוח הבינה המלאכותית היא מגבלת ייצור שבבים מתקדמים, וכעת שוק השבבים העולמי צפוי לצמוח לטריליון דולר עד 2030 – סכום הקרוב לחוב השנתי המונפק של ארה"ב, שעמד על 1.4 טריליון דולר ב-2023.
בינה מלאכותית עם חלוק לבן
מרבית המומחים בטוחים שהמטרה האמיתית מאחורי פרויקט סטארגייט היא השאיפה להגיע ל-AGI, "בינה מלאכותית כללית", עד סוף העשור. אלטמן הסביר כי AGI הוא שלב שבו הבינה המלאכותית תגיע ליכולת הייצור של עובד אנושי ממוצע כמו למשל רופא, עורך דין או מתכנת. לפי הגדרתו, השלב הבא יהיה בינת-על (Super Intelligence), שבו הבינה המלאכותית תעלה על כלל הבינה של האנושות.

אילון מאסק טען לאחרונה שטכנולוגיית ה-AGI תושג בשנתיים הקרובות, וזאת לאחר שאמר לפני כשנה, כי היא צפויה להגיע רק ב-2029. גם מנכ"ל Nvidia, ינסן הואנג, העריך שנקבל AGI תוך חמש השנים הקרובות; הוא לא המליץ לצעירים ללמוד תכנות, מכיוון שלטענתו, בינה מלאכותית תוכל לבצע את העבודה במקום מתכנתים אנושיים עד סוף העשור.
וזהו למעשה האיום הגדול ביותר של הטכנולוגיה הזאת בטווח הקצר-בינוני – פגיעה אנושה בשוק העבודה. החשיבה במונחי אוטומציה, כלומר החלפת עובדים אנושיים בבינה מלאכותית, מחלחלת לתאגידים הגדולים – ולא מדובר בהחלפה של אחד לאחד, אלא בהתייעלות; כאשר כלי העבודה מתייעלים נדרש פחות כוח אדם כדי לבצע עבודה יותר טובה ומדויקת.
ההשלכות על החברה תהיינה חסרות תקדים, כך למשל מחלקות שירות לקוחות או שיווק יצומצמו בשיעור ניכר. עדיין מוקדם לקבוע אם יווצרו מקצועות חדשים כדי להחליף את אלו שייעלמו, ואולי יידרש מנגנון של UBI – קצבה ממשלתית בסיסית ללא תלות בהכנסות מעבודה לכל אדם -כדי להגן על שוק העבודה.
האם ה-AI מסוכנת או טיפשה?
למרות שאלטמן מכחיש כי OpenAI עובדת עליה ואפילו קרובה ל-AGI, קשה להתעלם מהאירועים המתרחשים בחברה שלו; לפני למעלה מחצי שנה הודיע דירקטוריון החברה על פיטוריו המפתיעים, ולאחר מספר ימים הוא הושב לתפקידו. השמועות מספרות שאיליה סוצקבר, המדען הראשי ושותפו של אלטמן להקמת OpenAI, גילה מידע על פרויקט סודי לפיתוח AGI, והפעיל לחץ על מועצת המנהלים לפטר את אלטמן, בשל "פיתוח בלתי אחראי של הטכנולוגיה בסתר". מייקרוסופט התערבה, וסאטיה נאדלה המנכ"ל שלה גייס את אלטמן באופן זמני לחברה, עד שחזר לתפקידו הקודם.
בחודש שעבר הודיע סוצקבר סופית על התפטרותו מ-OpenAI ואיתו עזב בכיר נוסף בשם יאן לייקה, שהיה אחראי עמו על נושא בטיחות המוצרים בעת שחרורם לשוק. לייקה פרסם את התפטרותו בטוויטר X ועבר לעבוד בחברת ה-AI המתחרה, אנטרופיק, המפתחת את Claude. התפטרותם של השניים היתה שיאו של גל התפטרויות, של למעלה מעשרה מהנדסים בכירים, בצוות הפרויקט האחראי על בטיחות המוצרים.

אחד מהם, ליאופולד אשנברנר, פוטר מהחברה לאחר שהדליף מסמך בן 165 עמוד, שהסעיר את עולם הבינה המלאכותית בשבועות האחרונים. אשנברגר טען ש-OpenAI תשחרר את ה-AGI עד שנת 2027, כלומר בסמיכות לפרויקט סטארגייט, כאשר הבינה המלאכותית תוכל לייצר בעצמה מודלים של בינה מלאכותית, ובשלב הזה היא תגיע תוך זמן קצר לרמת אינטליגנציה גבוהה מזו של בני אדם. לטענתו, מעורבות ממשלתית בטכנולוגיה היא בלתי נמנעת כדי להגן על האנושות מפני התפתחות עצמאית של הבינה המלאכותית; מעט מאוד אנשים, לדבריו, מבינים ועוסקים בהשלכות שלה על התעשייה, הממשל והביטחון.
יש גם גישות שונות לתוצאות המהפכה הזאת. לטענת המדען יאן לקון מן המפתחים של מודלי השפה LLM, שעל בסיסם פועלת טכנולוגיית "הבינה המלאכותית המייצרת" (Generative AI), היא מוגבלת מאוד ביכולתה ללמוד כמו בני אדם. הדבר מתבטא, למשל, בהזיות של המכונה שמשלימה תשובות מומצאות כשאינה יודעת לפתור שאלות; למרות ההתקדמות הרבה, הבינה המלאכותית עדיין אינה יודעת לבצע למידה לוגית ולפתור בעיות אמיתיות, כי המוח האנושי לא תמיד פועל באמצעות השלמת מידע חסר, לצורך זיהוי או פתרון בעיות. שהרי ילדים קטנים לומדים שפה באמצעות כמות הרבה יותר קטנה של נתונים, מזו שקיבלה ה-AI כדי להגיע לרמתה הנוכחית. מארק צוקרברג, ממקימי חברת מטא, שהצהיר בתחילת השנה כי AGI היא האסטרטגיה שלו, עובד כעת על טכנולוגיות מסוג שונה.
גם מאסק פועל כמובן בתחום. הוא גייס שישה מיליארד דולר לחברת הבינה המלאכותית שלו xAI, ששחררה את מודל ה-Groc למשתמשי טוויטר X. לפני שנה הוא הצהיר באופן אבסטרקטי, כי xAI תפתח בינה מלאכותית בשיטה אחרת מהמקובלת, והבטיח שהיא תהיה אחראית יותר ותשים את האדם במרכז.
מאסק היה ממייסדי OpenAI והקים את החברה כדי לשחרר בינה מלאכותית עם קוד פתוח באופן אחראי. בעקבות חילוקי דעות עם אלטמן הוא פרש מהפרויקט, ואלטמן הפך את החברה למפלצת בשווי של כ-70 מיליארד דולר, תוך הקמת שותפות אסטרטגית למטרות רווח עם מייקרוסופט. המשך המאבק יתנהל בבית המשפט לאחר שמאסק הגיש תביעה נגד אלטמן ו-OpenAI, בטענה שהאימון של הבינה המלאכותית נעשה תוך הטיות פוליטיות לצד השמאלי של המפה. מאסק העביר ביקורת דומה גם על ג'מיני של גוגל, מנוע הבינה המלאכותית המאוד לא מרשים של החברה.
יותר אנרגיה רעילה, פחות תעסוקה
מעבר לטכנולוגיית השבבים הנדרשת להקמת דאטה סנטר מסוג סטארגייט, נדרשת כמות אדירה של אנרגיה כדי להפעיל את החשמל לתפעול המרכז. חוות נתונים גדולות מתפרשות לעתים על פני שטחים גיאוגרפיים שונים כדי לא להכביד על רשת החשמל המקומית; הפעלה של חווה כזו עלולה לצרוך את כל החשמל של אותה מדינה ולכן אנרגיה היא נושא בעייתי עד מאוד, ואתגר לא פשוט.
לפי הדיווחים של OpenAI פרויקט סטארגייט יתפרש על דונמים רבים ויידרשו חמישה ג'יגה וואט של חשמל כדי להפעילו. לצורך השוואה, מדינת ישראל צורכת כעשרה ג'יגה וואט של חשמל ביום ממוצע. לפי הרשות הבינלאומית לאנרגיה, נכון ל-2022 כלל חוות הנתונים ברחבי העולם צורכות 460 טרה-וואט לשעה – מספר שיכפיל את עצמו עד 2026. מדובר בהרבה מאוד חשמל.

כל השחקנים הגדולים מכירים בבעיה ומשקיעים בטכנולוגיה כדי לפתור אותה. אלטמן השקיע 375 מיליון דולר בחברת הליון, שמפתחת טכנולוגיה להיתוך גרעיני (Nuclear Fusion). המפעל הראשון יהיה זמין בשנת 2028, ובאופן מפתיע הלקוחה הראשונה של החברה היא לא אחרת מאשר מייקרוסופט (הרשות להגבלים עסקיים אינה בתמונה משום מה). חברה נוספת שאלטמן משקיע בה היא Oklo, שמייצרת מאיצי היתוך גרעיני קומפקטיים. אלטמן לא לבד. גם ביל גייטס, ג'ף בזוס וג'ורג' סורוס משקיעים בסטרטאפים בתחום.
טכנולוגיית היתוך גרעיני משתמשת בטכניקות שונות למיזוג אטומים לכדי אטום גדול יותר, תוך פליטת כמות אנרגיה רבה. האתגר הגדול הוא הפעלת כמות אנרגיה קטנה יותר לצורך המיזוג, מאשר האנרגיה הנפלטת בתהליך. הטכנולוגיה הזאת מבוססת על תהליכים המתקיימים בכוכבים ובשמש, וגם בפצצות מימן.
ב-2005 התקבל אישור לכור ההיתוך הגרעיני הראשון בצרפת, בפרויקט של שבעה מיליארד דולר שהתארך והתנפח, והוא אמור לפעול לראשונה ב-2026. סטרטאפים שונים, בסגנון הליון של אלטמן, מנסים לבצע את התהליך באופן מקומי ומוקטן.
למרבה האירוניה, הטכנולוגיה שאמורה לשמש את מודלי הבינה המלאכותית, כדי לפתור למשל את בעיית האקלים, תכפיל את כמות האנרגיה הדרושה בעולם. ובסופו של דבר לנו לא תהיה עבודה, והתאגידים – הפתעה – ירוויחו הרבה מאוד כסף.








































































תודה
תודה על הסיכום. היתי לפני שבוע בכנס בארהב בו זה היה נושא השיחה הראשי… המטא-קריסיס.
אנשים שקראו את המסמך של ליאופולד סיפרו שהוא כותב שם גם שהוא נגעל מהבינה האנושית שכבולה למוח רירי, ומחכה ליום בו אפשר יהיה להעלות את התודעה שלנו לשביב סיליקון , מה שיהפוך את החיים )של העשירים ביותר) לבלתי תלויים בחמצן.. ושישרף העולם….